גם בשטף הסערות הכלכליות והדרמות הפוליטיות, היה קשה לפספס את המהלך החריג לחילוץ חברת אל על. לאחר דיונים ארוכים בין האוצר להנהלת אל על ועיצומים של ועדי העובדים, החליטה אל על לבחור במתווה ההלאמה. לפי המתווה, היא תקבל מהמדינה 250 מיליון דולר בערבות של 75% מהמדינה ותבוצע הנפקה של 150 מיליון דולר בבורסה. כחלק מהמתווה התחייבה המדינה לרכוש את המניות שלא יירכשו על ידי הציבור ובכך יגדל חלקה של המדינה בשליטתה על אל על שחוזרת להיות חברת התעופה הלאומית.
לפי המתווה הנדיב, ניתן היה אולי לחשוב שמדובר בחברה משגשגת שקריסתה החלה רק בגלל משבר הקורונה והלאמתה תהיה רווח נקי לכלכלה הישראלית. אבל בהתאם לפרסומים בתקשורת ("למה בעצם המדינה לא נותנת לאל על ליפול?" גלובס, 19.06.20), אל על לא היתה רווחית במיוחד בשנים האחרונות והיא גם סוחבת חוליים שונים כמו ועדי עובדים חזקים ומשכורות גבוהות במיוחד לבכירי החברה.
אז תשאלו למה דווקא אל על שנמצאת בבעלות פרטית? למה לא חברות אחרות שנקלעו לקשיים?
לא הייתי מעורב בהחלטות, ואין לי מושג מדוע החליטו באוצר להשקיע דווקא באל על סכומי כסף בסדר גודל כזה, למרות שלכאורה לא יצמחו מכך רווחים למדינה. אני מניח שהסיבה המרכזית היא שמדובר בנכס אסטרטגי ששולט על התעופה הלאומית וככזה יש למדינה ענין מיוחד בו. אם כן, באותו הגיון של הצלת אל על אני מעוניין להציע הלאמה אסטרטגית נוספת שתמנע קריסה בעלת השפעה רחבה הרבה יותר על החברה הישראלית והיא דווקא כן תניב רווחים כלכליים אדירים לכלכלה.
אני מציע להלאים את ארגוני המגזר השלישי ולהזרים להם כסף כדי לחדש להחיות ולחזק את פעילותם.
כידוע, ארגוני המגזר השלישי עושים את העבודה שהמדינה אמורה לעשות ובעצם קיומם הם מאפשרים למדינה להתנער מאחריות לתחומים שלמים ברווחה, בחינוך ועוד. על פי פרסומים, לצורך הפעילות, מגייסות העמותות עשרות רבות של מילארדי שקלים שמשולמים הלכה למעשה עבור ביצוע שירותים שהמדינה היתה אמורה לבצע לטובת התושבים. לסכומים אלה נוסף תקציב שמעבירה המדינה למגזר השלישי.
כמעט במקביל להלאמת חברת התעופה הלאומית לשעבר, נחשפו ב"גלובס" נתוני הביצוע של תוכנית החילוץ הכלכלית בסך 105 מיליארד שקל שהמדינה הקצתה לטובת התמודדות של המשק עם משבר הקורונה. לפי הפרסום, מתוך 625 מיליון שקל שיועדו להכשרות מקצועיות ו-200 מיליון שקל לתכניות סיוע למגזר השלישי – שיעור הביצוע עומד על 0 שקל.
קרן קמ"ח הוא ארגון מגזר שלישי העוסק בקידום מקצועי של חרדים בתחומים של השכלה, תעסוקה, יזמות ושילוב איכותי של חרדים בכלכלה הישראלית. עד היום עברו דרך הפרוייקטים השונים של הקרן כ-20 אלף חרדים וחרדיות שרובם המוחלט מפרנס את המשפחה שלו בכבוד. לפי חישובים שערכו בכירים במשרד האוצר, תרומתם של בוגרי קרן קמ"ח לכלכלה הישראלית מידי שנה נאמדת במילארדי שקלים.
הדרך לפתרון אתגר תעסוקת החרדים, עוד ארוכה. אבל זאת דוגמה מייצגת לתרומה האדירה של ארגוני המגזר השלישי לכלכלה הישראלית.
אז שיעור הביצוע מתוך 200 מיליוני השקלים שהוקצו למגזר השלישי, עומד על אפס. גם שיעור הביצוע בתחום הקריטי כל כך דווקא בשעה זאת – הכשרות מקצועיות, עומד על אפס. הנתונים האלה גורמים לי לרצות שגם את ארגוני המגזר השלישי – המדינה תקנה ותלאים.
הנה המתווה: תזרימו את הכסף הדרוש (יותר מתמיד) לביצוע הפעילות הוולונטרית של הארגונים החברתיים ותנו להם חמצן להמשיך לפעול.
בתחום שבו אנו עוסקים, תחום תעסוקת חרדים, יש צורך גובר והולך. היחס הלא מספיק של המדינה לתחום תעסוקת החרדים שמניב רווחים מידיים ורווחים לטווח הארוך, לא התחיל עם פרוץ הקורונה. כבר למעלה משנה וחצי, שאנחנו מתנהלים בתקציבים חלקיים. ואוצ'רים להכשרות מקצועיות מגיעים בטפטופים ואין לנו איך לסייע לאלפי החרדים והחרדיות שמתדפקים על דלתותינו ומבקשים לצאת ללימודי מקצוע.
מדינה שמשקיעה סכומי עתק בנכס אסטרטגי כמו אל על למרות שאינו מייצר לה רווחים, אמורה להשקיע לא פחות ולפחות באותה רמת דחיפות בארגוני המגזר השלישי שמהווים נכס אסטרטגי לא פחות חשוב, ומייצרים עבורה רווח כספי וערכי כפול ומכופל.
אם מישהו במשרד האוצר חושב שהתרומה שלנו למשק חשובה לא פחות מהתרומה של אל על, הוא מוזמן להלאים גם אותנו.
