כמה מילים כבר נשפכו על שילוב החרדים בהייטק וכמה מאמרים עוד יכתבו בנושא זה ● שלושה בוגרי קרן קמ"ח בתפקידים משמעותיים בחברות הייטק שונות מספרים על התחושות והחוויות מבפנים ● על האתגרים, על ההתמודדויות, איך מכניסים עוד חרדים להייטק ומגלים האם כדאי לעבוד בהייטק רק בגלל הכסף | שיח בוגרים

 

לבדיחה הוותיקה כמה עובדי היי-טק צריך כדי להחליף נורה יש גרסאות שונות ותשובות רבות, אבל באף אחת מהן אין עובד חרדי. למרות העיסוק הרב בתעסוקת חרדים בהייטק, מסתבר שמספר העובדים החרדים בחברות הטכנולוגיה העילית, אינו רב. שיעור החרדים המשולבים כיום בענף בישראל הינו נמוך, ועומד על כ-2.9% מתוך כלל עובדי התעשיה. זאת ביחס לחלקם באוכלוסיה שעומד על למעלה מ-12%. מאידך, הביקוש ללימודים והנהירה להייטק בקרב צעירים בציבור החרדי גבוהה מאוד. על פי נתוני קרן קמ"ח (המתפרסמים במגזין קדמה 2), תואר ראשון במדעי המחשב, הוא תחום הלימודים המבוקש והנלמד ביותר בקרב המלגאים של קרן קמ"ח.

כדי לספק זווית ראיה חדשה הן למתעניינים בלימודים בתחום והן לעוקבים אחרי התפתחות שילוב החרדים בהייטק, החלטנו הפעם לכנס את יונתן, יצחק ודוד – שלושה בוגרי קרן קמ"ח, שעשו כברת דרך משמעותית והתקבלו לעבודה בתפקידים משמעותיים בתעשיית ההייטק.

על האתגרים, על ההתמודדויות, איך מכניסים עוד חרדים להייטק ומגלים האם כדאי לעבוד בהייטק רק בגלל הכסף

יונתן טרבלסי – ארכיטקט ראשי בחברת Nuvei, חברה קנדית ציבורית – בינלאומית העוסקת בפתרונות תשלום, בוגר קורס תכנות במכללת ג'ון ברייס ובוגר ישיבת תפרח.

יצחק וייס – מתכנת בתעשיה האווירית, בעל תואר ראשון במדעי המחשב ממכללת מבחר, בוגר ישיבות חסידיות וישיבות חב"ד.

דוד פנברשטיין –  מהנדס תשתיות ביג דאטה בחברת Taboola. בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהמרכז האקדמי ובוגר ישיבת פונוביז'.

לפני שנצלול לתוך החוויה של עובד חרדי בהייטק, שתפו אותי במניע שגרם לכם לרצות ללמוד ולעבוד בהייטק. האם אלו המשכורות הגבוהות או סיבות אחרות?

יונתן: זאת שאלה חשובה. פעם חבר אמר לי שהוא רוצה לעבוד בהייטק כדי שתהיה לו מכונית פרארי מתחת לבית. אמרתי לו שהוא טועה פעמיים: פעם ראשונה כי לא הולכים לעבוד בהייטק בשביל פרארי. ופעם שניה כי אם תעבוד בהייטק לא תגיע לפרארי מתחת לבית. צריך יותר מאשר כסף, כדי לעבוד בהייטק.

לכשעצמי, למרות שכבר מגיל צעיר היה לי חיבור למחשבים וללימוד אנגלית, די חששתי מללכת לעבוד בהייטק ולהיתקל בחוסר התקשורת עם ציבור חילוני. אחרי החתונה כשהחלטתי לצאת לעבודה ביצעתי שירות לאומי ב'יד שרה' בתפקידי מחשוב ואחר כך חיפשתי תחום שאוכל להחזיק בו הרבה זמן, ושיתן לי סיפוק, שאני תורם משהו משמעותי ולא סתם בורג קטן במערכת. עברתי אבחון תעסוקתי בקרן קמ"ח שהפנה אותי לקורס תכנות של שנה וחצי במכללת 'ג'ון ברייס' ומכאן הכל היסטוריה.

יצחק:  כשהחלטתי לעזוב את הכולל ולצאת לפרנס, המחשבה שלי היתה לעבוד בתחומים טיפוליים או בתחום החינוך. בהמלצה של חבר הגעתי ל'מרכז כיוון' וקיבלתי ציונים מאוד גבוהים במבחנים התעסוקתיים. היועץ אמר לי "פחות מתאים לך תחומים טיפוליים, אתה צריך לרוץ קדימה", ושלח אותי ללמוד מדעי המחשב. בדיעבד אני יודע שהוא צדק ואני נמצא במקום הנכון והמתאים עבורי.

דוד: כבוגר ישיבת פונוביז', חשבתי בהתחלה ללכת ללמוד משפטים וליישם את כישורי הפלפול, אבל אחד הרבנים שהתייעצתי איתו, המליץ לי ע"ב הכרותו את האישיות שלי ללמוד תואר במחשבים. האמת, בהתחלה לא היה לי מושג לָמָה הלכתי ללמוד מדעי המחשב ולא הייתי בטוח שאתחבר לתחום. היום אני מרוצה מאוד. ויותר מכך, היום אני יודע שגם בחור שלומד ר' שמעון שקופ או

"עברתי אבחון תעסוקתי בקרן קמ"ח שהפנה אותי לקורס תכנות של שנה וחצי במכללת 'ג'ון ברייס' ומכאן הכל היסטוריה" יונתן טרבלסי

חידושי ר' חיים, להבדיל, יכול אף הוא עם כישורי הניתוח שרכש, למצוא את מקומו בעבודה בהייטק.

שלושתכם הגעתם ממקומות מאוד חרדיים וגם היום אתם שומרים על החזות החרדית. איך היתה החוויה של הכניסה לעבודה בעולם ההייטק מה בסביבת העבודה עלול לאתגר את אורח החיים החרדי?

יצחק: כשמדברים על המפגש בין החרדי לחברות ההייטק, בדרך כלל מדברים על הפערים המקצועיים. אבל מי שכבר התקבל לתפקידים טובים בחברות נחשבות, בד"כ אין לו את פערי ההכשרה וההשכלה. איפה הפערים כן באים לידי ביטוי? בהבדלים התרבותיים. כחסיד חב"ד אני יכול להעיד על עצמי שחונכתי על כך שהעולם החיצוני איננו מאיים, ובישיבות קיבלתי את הכלים המתאימים להתמודדות עם סביבה שהיא לא חרדית.

יונתן: באחד מראיונות העבודה שעשיתי, אמר לי אחד המנהלים הבכירים "אין פה אנשים כמוך, אני לא חושב שאתה יכול להתאים לפה אבל אסור לי לא לקבל אותך בגלל זה. תגיד לי אתה אם אתה בטוח שאתה רוצה לעבוד בסביבה כל כך מורכבת". אמרתי לו שאני לא מבין למה הוא מגדיר את הסביבה כך; כל עוד לא יכריחו אותי לעבוד בשבת או לאכול לא כשר, אני לא אתערב לאף אחד במה שהוא עושה. באתי לעבוד ולא לחנך אף אחד. היום, כולם מכירים אותי יש לי יחסים מאוד טובים בעבודה, אבל הגבולות מאוד ברורים גם לי וגם להם.

כשחרדי מגיע לכל מקום עבודה שאינו סביבה חרדית, וזה לאו דווקא הייטק – הוא צריך לבדוק עם עצמו את הקווי

ם שלו. מה התפקיד שלו בעולם ומה אומרים הכובע והחליפה שלו. זאת עבודה עצמית קשה להציב את הגבולות בין להיות "טים פלייר" מצד אחד ובין להימנע מלמצוא חן ולכופף את האמונות שלך מצד שני.

דוד: כשאתה שואל על האתגר שמקום העבודה יוצר לאורח החיים החרדי, אני יכול להתייחס לזה במספר היבטים. בהיבטים הלכתיים, כמעט ולא חשתי בעיות יוצאות דופן ומאתגרות. כל אחד חי את החיים שלו ובמיוחד בחברות ההייטק הגדולות, ניתן כבוד רב לאחר ולשונה בין אם הוא חרדי שאוכל כשרות ובין אם הוא צמחוני. כמובן שלא צריך "להתקרבן" על זה שההתאמות שנעשות במיוחד לאוכלי הכשרות, לא כוללות מנת ספיישל ממסעדת שף מהדרין בבני ברק. עם זאת, לעיתים עולות סוגיות פוליטיות סביב הציבור החרדי, וכמובן שהעיניים מופנות אלי בתור "החרדי" שישפוך אור על המגזר שלו. ככלל, אני מתנער מלעסוק בנושאים כאלה, בדרך של הומור וקריצה. גם הומור עצמי עובד טוב. ולמרות שהתקבלתי לעבודה על משבצת ה"דייברסיטי" (גיוון), זה לא אומר שאני צריך להיות הפרשן והדובר לענייני חרדים. המטרה בסופו של דבר, לא ליצור התנגדות או למשוך אש ולעקוף ככל הניתן נושאים שעלולים לצרום ולהעכיר את האווירה והיחסים בצוות.

מאידך, המקום שבו לדעתי ישנו אתגר שכדאי לתת עליו את הדעת, הוא במפגש של אורח החיים החרדי וההייטקיסטי. ישנם מצבים שחרדי שמתקבל למקומות כאלה, מרגיש מחוייבות והתמסרות לעבודה תוך כדי התגברות על ריחוק טבעי ואתגרים נוספים עקב השוני התרבותי והחיצוני. זה מוביל לעיתים להשקעה רבה גם בשעות הקטנות של הלילה, כדי להוכיח שהוא אכן ראוי לתפקיד בחברה. זה עלול לעיתים לבוא על חשבון דברים אחרים, ביניהם, קביעת עיתים לתורה, זמן עם המשפחה והילדים ועוד. גם במירוץ הזה לפעמים צריך לעצור, ולמצוא את הנוסחה לשלב בין הקריירה התובענית והמירוץ להצליח בעבודה הנחשקת לשאר הדברים שהם חלק בלתי נפרד באורח החיים הדתי והמשפחתי.

יונתן: אם כבר מדברים על אתגר לחרדים בהייטק, אז צריך לומר שיש גם אתגר מול הסביבה החרדית והיחס של הקהילה לאלה שיצאו לעבוד. מצד אחד הם צריכים להבין שאם אני עובד לפרנסתי, לא עשיתי שום דבר רע ואני עדיין אברך לכל דבר ועניין. ומצד שני גם החרדי העובד צריך לדעת בנפשו פנימה אם הוא יותר חרדי או יותר עובד. אני לא מחלק בין אברך לעובד, זה לא שני הפכים. יש אברך שלומד ויש אברך שעובד. כדי להישאר אברך, פתחתי כולל ערב אצלנו במודיעין עילית, עם קבוצת מכובדת של אברכים עובדים שמגיעים ב20:30 בערב ומתפלפלים בהבדלים שבין הרשב"א לריטב"א.

יצחק: בנקודה הזאת אני רוצה לספר שפעם שאלתי את סבא שלי, שהוא רב מפורסם (הגה"צ רבי יונתן בנימין וייס

"בחור שלומד ר' שמעון שקופ או חידושי ר' חיים, להבדיל, יכול אף הוא עם כישורי הניתוח שרכש, למצוא את מקומו בעבודה בהייטק." דוד פונברשטיין

שליט"א, גאב"ד מונטריאול – נ"ש) – מה הסוד של הסבים שלנו בדורות הקודמים שיצאו לעבוד ונשארו יהודים שלמים. הוא חייך ושתק. אחרי כמה דקות הוא קרא לי שוב ואמר לי "אני מרגיש שאתה קצת נחיתי שיצאת לעבוד, אין לך מה להיות נחיתי אתה עושה את הדבר הנכון".

אז איך לדעתכם עובד חרדי צריך להתמודד עם האתגר הזה?

יצחק: אם כבר סיפרתי על הסבא שלי, אז אני אספר עוד שיחה שהיתה לי עם סבא אחר גם הוא רב מפורסם על הנושא הזה. סיפרתי לו שבקבוצה של עובדים חרדים בהייטק מישהו אמר שהרבנים מתנגדים לזה שחרדים יעבדו בחברות הייטק. וסבא שלי היה ממש מופתע ואמר "מה פתאום, תפרסם לכולם שאני מעודד שחרדים יעבדו גם בחברות הייטק".בסופו של דבר, צריך להיות חינוך מוקדם לחרדים צעירים, לתת כלים להתמודד ולא להעמיק את הפחדים מהעולם הנסתר והמאיים. קשה לצפות שמי שחונך על רתיעה מאנשים זרים, יתמודד בקלות עם המפגש הזה.

יונתן: מסכים עם הדברים של יצחק, כי צריך לדעת איך לחצות כביש סואן. גם מקום עבודה בהייטק, יכול להיות מסוכן, כי אתה נפגש לעיתים בסיטואציות רחוקות מאוד מהעולם החרדי ובטח מהעולם של בחור ישיבה. וזה מתחבר גם לדברים שאמר קודם דוד. צריך לא לנסות למצוא חן בעיניהם, אבל אסור להיות קיצוני ולייצר סלידה. זה נשמע קל, אבל זאת נקודה שדורשת עבודה עצמית, וכדאי להתייעץ עם רב או מישהו שסומכים עליו, בפרט בשלבים הראשונים.

אגב, בזכות הגישה הזאת, לא מזמן פגש אותי מי שקיבל אותי לעבוד (בחשש, יש לומר) בתור החרדי הראשון והיחיד בחברה ושאל אותי "עם מי אני יכול לדבר בציבור החרדי כדי להביא לעבודה עוד עובדים חרדים לחברה?".

קצת הקדמנו את המאוחר ועסקנו בעבודה עצמה לפני שדיברנו על הדרך להייטק. האם לדעתכם יש דרך קיצור מתאימה לחרדים כדי להתקבל להייטק?

דוד: חד משמעית, אין דרך קיצור לעבודה טובה בהייטק. שמעתי על כל מיני מסלולים מקוצרים ואינטנסיביים שהתחילו ונכשלו. מי שהולך להכשרה מקצועית, יוכל להגיע לתפקידים בבתי תוכנה או תפקידי פיתוח במשרדי ממשלה, ירוויח 12,000 ₪ לחודש ויצבור וותק, אבל לא יזכה ליהנות מעולם ההייטק, מבחינה מקצועית.

יצחק: אין קיצורי דרך ואין מסלולים עוקפים. השאלה לאן אתה רוצה להגיע. כלומר, אלה לא מסלולים עוקפים, אלא מסלולים קצרים ליעדים אחרים. אם אתה רוצה לתפקידים טובים בחברות טובות, אתה צריך שבקורות החיים שלך יהיה כתוב

יצחק וויס
"בדיעבד אני יודע שהוא צדק ואני נמצא במקום הנכון והמתאים עבורי" יצחק וויס

תואר, זאת דרך אחת. ואם אתה חושב שאתה יכול להיכנס לעולם ההייטק בלי תואר – וזה אפשרי – אז זה לא קיצור דרך, אלא זאת דרך אחרת ליעד שונה שאותו בחרת. וצריך לומר ביושר, הדרך של תואר זאת הדרך הקשה.

יונתן: הסיפור האישי שלי, הוא מה שאתם מגדירים "קיצור דרך". לא עשיתי תואר, אבל זכיתי לסייעתא דשמיא מיוחדת, והצלחתי להתקדם מאוד מהר לתפקיד בכיר בחברה בינלאומית. אבל זה לא קורה לכל אחד. בדרך כלל מי שמגיע בלי תואר, יתקע בתקרת זכוכית שיהיה לו מאוד קשה לעבור אותה. אז נכון שזה מסלול מאוד קשה, אבל הוא נותן הרבה יותר אופציות בהמשך הדרך.

דוד: בהמשך למה שיונתן אמר, חשוב להדגיש שגם עם תואר, זה סיפור לא פשוט להתקבל לעבודה בחברות הטובות וכל אחד שנכנס לחברה טובה, יש לו את סיפור ההשגחה הפרטית האישי שלו. אני זכיתי להכיר את יוסי רבינוביץ, אדם יקר ויזם בנשמה, שניצל את פגישותיו העסקיות עם חברות הייטק שונות לטובת פרויקט לא רשמי, של שילוב צעירים חרדים בחברות הייטק. בעזרתו ולאחר שזכיתי במקום השני באירוע האקתון חרדי שאחד השופטים בו היה מנכ״ל חברת ׳טאבולה׳, הגשתי מועמדות לצוות שבו אני עובד עד היום. בדרך הרגילה אני וטאבולה לא היינו נפגשים.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לשילוב חרדים בחברות הייטק. לאור הדברים שלכם, האם זה נכון להשקיע כל כך הרבה בהכוונת עובדים חרדים לתחום, ואם כן מה צריך לעשות כדי לגרום לחרדים נוספים להצטרף ולהתקבל לעבודה בתחום?

יונתן:  לדעתי צריכות להיות פה שתי מטרות. המטרה הראשונה היא כמו שאמרת לגרום לחרדים נוספים להצטרף ולהתקבל. ובשביל זה צריך ליצור היכרות מוקדמת עם התכנים ועם אופי העבודה בהייטק. ומטרה נוספת שתסייע גם למטרה הראשונה, לדאוג שאלה שהולכים לעבוד בהייטק ישמרו על אורח החיים החרדי שלהם. בשביל זה צריך להשקיע בחינוך, לתת כלים להתמודדות עם העולם הזה וליצור מסגרות לעובדים חרדים בהייטק. אם זה יצליח, זה יעזור להפחית את החששות של חרדים מכניסה לתעסוקה בעולם ההייטק.

יצחק: הרבה אנשים ניגשים אלי כל הזמן ושואלים "איך זה שם בהייטק?" "זה באמת משתלם?" ועוד שאלות דומות. מסתכלים על אלה שהלכו והתקבלו לעבודה, בתור מודלים. לכן, מצד אחד חשוב לשמר את הנראות החרדית, כדי שהבאים אחרינו יראו שלא קרה שום שינוי לחרדיות שלנו ומצד שני חשוב לתת תדמית שיש אפשרות לעשות את הדרך, ויש אפשרות להתקבל ויש אפשרות להגיע רחוק. זה בהישג יד.

דוד: צד אחד, הוא הצד של החרדים וסוגיית מוכנותם לשוק העבודה וייעול תהליך החיפוש והמיון. הצד של חברות ההייטק, חשוב לא פחות במשוואה הזאת. אני קיבלתי את המשרה הראשונה שלי דרך תכנית מתמחים שהפעיל 'מרכז כיוון'. תכנית שעזרה לסטודנטים חרדים, להשתלב במשרה על תקן ״מתמחה״ בסטרטאפים קטנים בירושלים, באמצעות תמרוץ כלכלי עקיף. גם בטאבולה התקבלתי בתחילה על תקן משרת התמחות.

מטרת ההתמחות, מחד, הזדמנות לחברות ההייטק להכיר צעירים חרדים, שיהיו מסורים למקום העבודה, תוך נטילת סיכון נמוך יחסית, ומאידך, הזדמנות לעובד החרדי להוכיח את כישוריו. יצירת תוכנית בשיתוף חברות ההייטק הגדולות, לשילוב ג׳וניורים במשרות התמחות, בשילוב מנגנון סינון והתאמה של המועמדים, תחשוף את החברות להזדמנות שהם פחות מכירות, ותפתח את הדלת לקליטת עוד עובדים חרדים בהמשך.

ובהמשך לשאלה הזאת האם אתם חושבים שהמעסיקים באמת רוצים עובדים חרדים?

דוד: החברות מחפשות את הנוסחה למצוא עובדים איכותיים, לטווח הרחוק. במקביל, קיימת בעיה של חוסר היכרות. במקרה קיצון, בוגר תואר מ'מכון לב' יישאל, מה הקשר בין הייטק לקרדיולוגיה. אני לא חושב שזה נובע מחוסר רצון.

יצחק: לא אוהב את השיח הזה, כי בסופו של דבר זה תחום תעסוקה מאוד מקצועי. אני לא חושב שלחרדי יש עדיפות כלשהי על פני מישהו אחר והוא גם לא נחות ממועמד אחד. אם הוא מתאים הוא יכול להתקבל.

יונתן: בשונה מאיך שיצחק מתאר את זה, אני נתקלתי במקומות שאמרו לי שלא מעוניינים בעובדים חרדים. היה מראיין אחד שאמר לי בסוף הראיון "אתה לא תעלב אם לא נקבל אותך, כי אתה לא מתאים לסביבה". אבל בסופו של דבר, למרות התדמית של עולם ההייטק, גם משאבי האנוש של חברות ההייטק הם בני אדם, ואי אפשר להכליל ולהגיד "הם לא רוצים חרדים".

שלושה בוגרי קרן קמ"ח בתפקידים משמעותיים בחברות הייטק שונות מספרים על התחושות והחוויות מבפנים

לסיום, מה תמליץ לסטודנט החרדי בתחילת דרכו שחולם להגיע למשרה טובה בהייטק?

דוד: התואר הוא רק ההתחלה. תעשה ככל יכולתך לסלול את הדרך הייחודית והיצירתית שלך. תמנע מלחקות מסלולים שעשו אחרים. תראה את הרצון והרעב להצליח. אם תנסה לעשות את המסלול של "כולם", אתה עלול להיתקע באותו מקום שאחרים נתקעו. הדרך למקום שאחרים לא הגיעו אליו, עוברת דרך הייחודיות שלך. והחרדיות, היא הרי חלק מזה.

יצחק: לאלו שהתחילו אומַר "תחזיקו חזק" אל תתייאשו בשום אופן! אם הגעתם להחלטה שהתחום מתאים לכם, תשקיעו ותראו הצלחה בעז"ה. גם אם אתם מרגישים חוסר הצלחה בהתחלה, זה לא בהכרח מעיד על ההמשך. אם החלטתם על מסלול של תואר, זה עלול להרגיש ארוך וקשה מידי, חלוקת התהליך לשלבים נפרדים, ובכל פעם להתאמץ לעבור שלב אחד בתהליך, יכולה לסייע.

יונתן: תוודא שזה המסלול המתאים לך ותשקיע הרבה בלימודים. כשתקבל את העבודה הראשונה שלך בהייטק, תסמן לעצמך באופן ברור את המטרה ותחשוב כל הדרך אליה מה הדבר הנכון לעשות בשביל להגיע לשם, מבלי לוותר על הערכים הרוחניים שהשקעת עליהם עד היום. חבריך לעבודה ידעו בסוף להעריך אותך כאדם ערכי, אם אתה לא מתאים את עצמך לתרבות שפחות מתאימה לערכים שלך.

אהבתם? תשתפו :)
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

חדשות נוספות

קמח בפייסבוק

גלילה לראש העמוד

הזדמנות שנייה ואחרונה!
הגשת מועמדות למלגה ללימודים אקדמיים לשנת הלימודים תשע"ט ללומדי תואר ברמה א' בלבד

עקב שינויים בתכנית הותת, והפיכתה מתכנית הלוואת לתכנית מלגות, קרן קמ"ח נותנת הזדמנות שנייה לכל אלו אשר לומדים/ות בשנת הלימודים תשע"ט, תואר אקדמי ראשון או שני אשר מדורג ברמה א' במדרג רמות הלימוד (מחשבים, הנדסה, רפואה וכדו') ואשר לא קבלו מאיתנו תשובה חיובית לשנת תשע"ט.

שימו לב, טופס זה מיועד אך ורק ללומדים בשנה תשע"ט אשר התחילו את לימודיהם בחודש אוקטובר 2018
ואינם מקבלים מלגה מקרן קמ"ח.

הרישום לשנה הבאה – תש"פ יפתח בנפרד לקראת תחילת שנה"ל, נא עקבו באתר שלנו.

ניתן להגיש מועמדות עד לתאריך יום רביעי ז' תמוז תשע"ט 10.07.2019

דילוג לתוכן