קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 2 | תשרי תשפ"ב

17 בסטרטאפים קטנים בירושלים, באמצעות תמרוץ כלכלי עקיף. גם בטאבולה התקבלתי בתחילה על תקן משרת התמחות. מטרת ההתמחות, מחד, הזדמנות לחברות ההייטק להכיר צעירים חרדים, שיהיו מסורים למקום העבודה, תוך נטילת סיכון נמוך יחסית, ומאידך, הזדמנות לעובד החרדי להוכיח את כישוריו. יצירת תוכנית בשיתוף חברות ההייטק הגדולות, לשילוב ג׳וניורים במשרות התמחות, בשילוב מנגנון סינון והתאמה של המועמדים, תחשוף את החברות להזדמנות שהם פחות מכירות, ותפתח את הדלת לקליטת עוד עובדים חרדים בהמשך. ובהמשך לשאלה הזאת האם אתם חושבים שהמעסיקים באמת רוצים עובדים חרדים? החברות מחפשות את הנוסחה דוד: למצוא עובדים איכותיים, לטווח הרחוק. במקביל, קיימת בעיה של חוסר היכרות. במקרה קיצון, בוגר תואר מ'מכון לב' יישאל, מה הקשר בין הייטק לקרדיולוגיה. אני לא חושב שזה נובע מחוסר רצון. לא אוהב את השיח הזה, כי יצחק: בסופו של דבר זה תחום תעסוקה מאוד מקצועי. אני לא חושב שלחרדי יש עדיפות כלשהי על פני מישהו אחר והוא גם לא נחות ממועמד אחד. אם הוא מתאים הוא יכול להתקבל. בשונה מאיך יונתן: שיצחק מתאר את זה, אני נתקלתי במקומות שאמרו לי שלא מעוניינים בעובדים חרדים. היה מראיין אחד שאמר לי בסוף הראיון "אתה לא תעלב אם לא נקבל אותך, כי אתה לא מתאים לסביבה". אבל בסופו של דבר, למרות התדמית של עולם ההייטק, גם משאבי האנוש של חברות ההייטק הם בני אדם, ואי אפשר להכליל ולהגיד "הם לא רוצים חרדים". לסיום, מה תמליץ לסטודנט החרדי בתחילת דרכו שחולם להגיע למשרה טובה בהייטק? התואר הוא רק ההתחלה. דוד: תעשה ככל יכולתך לסלול את הדרך הייחודית והיצירתית שלך. תמנע מלחקות מסלולים שעשו אחרים. תראה את הרצון והרעב להצליח. אם תנסה לעשות את המסלול של "כולם", אתה עלול להיתקע באותו מקום שאחרים נתקעו. הדרך למקום שאחרים לא הגיעו אליו, עוברת דרך הייחודיות שלך. והחרדיות, היא הרי חלק מזה. ר "תחזיקו ַ לאלו שהתחילו אומ יצחק: חזק" אל תתייאשו בשום אופן! אם הגעתם להחלטה שהתחום מתאים לכם, תשקיעו ותראו הצלחה בעז"ה. גם אם אתם מרגישים חוסר הצלחה בהתחלה, זה לא בהכרח מעיד על ההמשך. אם החלטתם על מסלול של תואר, זה עלול להרגיש ארוך וקשה מידי, חלוקת התהליך לשלבים נפרדים, ובכל פעם להתאמץ לעבור שלב אחד בתהליך, יכולה לסייע. תוודא שזה המסלול המתאים יונתן: לך ותשקיע הרבה בלימודים. כשתקבל את העבודה הראשונה שלך בהייטק, תסמן לעצמך באופן ברור את המטרה ותחשוב כל הדרך אליה מה הדבר הנכון לעשות בשביל להגיע לשם, מבלי לוותר על הערכים הרוחניים שהשקעת עליהם עד היום. חבריך לעבודה ידעו בסוף להעריך אותך כאדם ערכי, אם אתה לא מתאים את עצמך לתרבות שפחות מתאימה לערכים שלך. תקציבים ועוד מאמץ דווקא מהסיבה שהשקעה זו מביאה ותביא הרבה תועלת ורווח כלכלי למדינה ולתושביה. רק שהשאלה היא האם ההכשרות המקצועיות וההשקעה בשילוב חרדים נעשים מתוך התאמה לעולם העבודה המשתנה? דווקא עולם העבודה המשתנה, מותאם היום הרבה יותר מהעבר למגזר החרדי. השינויים הטכנולוגים וההתנהגותיים במקומות העבודה יחד עם מגפת הקורונה, גרמו למעסיקים רבים לאמץ את המודל של עבודה מהבית – עבודה מרחוק. אם עד היום עובד חרדי עם ניסיון וכשרונות מתאימים, נמנע מלעבוד במקום עבודה מסויים כי אורח החיים באותו מקום לא מתאימים לו, כעת ישנם יותר מקצועות ויותר פתיחות מצד מעסיקים המאפשרים לעבודה מהבית. יש לזכור כמובן שגם עבודה מרחוק, או עבודה משולבת מצריכה הכשרה והיכרות עם כלי עבודה דיגיטליים ואחרים לעבודה מרחוק, אבל זה מאמץ משתלם לכל עובד וודאי לעובד חרדי שיכול ליהנות מצורת העבודה החדשה ומההזדמנויות שנותן עולם העבודה החדש. המסר שחשוב לי להעביר הוא שבכל מקרה צריך להבין שהעולם הופך להיות הרבה יותר דיגיטלי, בכלל תחומי החיים, ולכן ההיכרות עם כל האמצעים המקוונים, יהיו כורח המציאות. בין אם זה לקבל שירותים מהמדינה, שירותי בריאות או שירות מגופים פיננסים או כל נותן שירות אחר. הכל הולך לכיוון הזה, יש לזה גם הרבה תועלות ללקוח והשירותים הופכים להרבה יותר טובים וזולים. מילה לסיכום בציבור החרדי יש יכולות גבוהות מאוד של למידה ופוטנציאל אדיר להשתכרות מכובדת בשוק העבודה. להערכתי הצנועה, הממשלה ומנהיגי המגזר החרדי חייבים לפעול למצות הפוטנציאל הזה לטובת הציבור בכלל, לטובת המשפחות החרדיות, לטובת הדורות הבאים שהם הילדים החרדים ולטובת הכלכלה של מדינת ישראל. 7 המשך מעמוד >>>