קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 2 | תשרי תשפ"ב

16 שניצל את פגישותיו העסקיות עם חברות הייטק שונות לטובת פרויקט לא רשמי, של שילוב צעירים חרדים בחברות הייטק. בעזרתו ולאחר שזכיתי במקום השני באירוע האקתון חרדי שאחד השופטים בו היה מנכ״ל חברת ׳טאבולה׳, הגשתי מועמדות לצוות שבו אני עובד עד היום. בדרך הרגילה אני וטאבולה לא היינו נפגשים. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לשילוב חרדים בחברות הייטק. לאור הדברים שלכם, האם זה נכון להשקיע כל כך הרבה בהכוונת עובדים חרדים לתחום, ואם כן מה צריך לעשות כדי לגרום לחרדים נוספים להצטרף ולהתקבל לעבודה בתחום? לדעתי צריכות להיות פה יונתן: שתי מטרות. המטרה הראשונה היא כמו שאמרת לגרום לחרדים נוספים להצטרף ולהתקבל. ובשביל זה צריך ליצור היכרות מוקדמת עם התכנים ועם אופי העבודה בהייטק. ומטרה נוספת שתסייע גם למטרה הראשונה, לדאוג שאלה שהולכים לעבוד בהייטק ישמרו על אורח החיים החרדי שלהם. בשביל זה צריך להשקיע בחינוך, לתת כלים להתמודדות עם העולם הזה וליצור מסגרות לעובדים חרדים בהייטק. אם זה יצליח, זה יעזור להפחית את החששות של חרדים מכניסה לתעסוקה בעולם ההייטק. הרבה אנשים ניגשים אלי כל יצחק: הזמן ושואלים "איך זה שם בהייטק?" "זה באמת משתלם?" ועוד שאלות דומות. מסתכלים על אלה שהלכו והתקבלו לעבודה, בתור מודלים. לכן, מצד אחד חשוב לשמר את הנראות החרדית, כדי שהבאים אחרינו יראו שלא קרה שום שינוי לחרדיות שלנו ומצד שני חשוב לתת תדמית שיש אפשרות לעשות את הדרך, ויש אפשרות להתקבל ויש אפשרות להגיע רחוק. זה בהישג יד. צד אחד, הוא הצד של החרדים דוד: וסוגיית מוכנותם לשוק העבודה וייעול תהליך החיפוש והמיון. הצד של חברות ההייטק, חשוב לא פחות במשוואה הזאת. אני קיבלתי את המשרה הראשונה שלי דרך תכנית מתמחים שהפעיל 'מרכז כיוון'. תכנית שעזרה לסטודנטים חרדים, להשתלב במשרה על תקן ״מתמחה״ דוד פונברשטיין