קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 3 | תשרי תשפ"ג

14 15 משפיע, וגורם לרצות לעשות דברים טובים, זה מוריד את מפלס הלחץ וזה מאפשר הרבה יותר את הגיוון התעסוקתי. יש מקום לכל אחד לעבור את התהליך האישי, להביא את מי שהוא לשולחן הדיונים. המקום המאפשר הזה, משפיע כמובן על אורח החיים והזהות של כל עובד וגם מאפשר קבלת החלטות חכמות יותר. כשיש לחץ מלמעלה, ההתפתחות האישית נבלמת, הזהויות השונות מטשטשות ולדעתי זה פוגע גם באיכות התוצרים. לא יודעת אם אפשר לתת דניאלה: קביעה חד משמעית בנושא הזה. כשאדם חרדי יוצא לעבודה בסביבה שהיא לא חרדית, האתגרים הם אותם אתגרים, כשרות, צניעות, וכו'. זה יותר תלוי מקום עבודה וההון האנושי שמרכיב אותו. מה שכן, ניתן לומר שבשירות המדינה ישנה נוחות מסוימת בעניין ההתייחסות לחגים כמו פורים או ימי צום כמו תשעה באב שהם ימי בחירה וניתן לקחת בהם חופש לעומת השוק הפרטי, שהם ימי עבודה רגילים ללא התוויה מיוחדת. זה נכון. למרות הרוח הכללית, תמר: עדיין כל מקום לגופו, וגם צריך לזכור שלא כל העובדים החרדים הם מקשה אחת. לכל אחד יש את האופי שלו ואת האתגרים הייחודיים לו. וזה רלוונטי גם לעובד החרדי וגם לעובד הלא חרדי. אני עובד בעיריית בני ברק, ישראל: אולי השאלה הזאת לא כל כך רלוונטית אלי, אבל אני יכול לציין מהכיוון ההפוך שארגונים לא חרדים, יכולים ללמוד מעיריית בני ברק מה זה גיוון והכלה. היו אצלנו שני צוערים לא דתיים, שהשתלבו בצורה נהדרת, קידמו תהליכים, יצרו קשרים חברתיים מאוד טובים, ובאופן כללי הרגישו בבית. לא בדקתי איך זה במקומות אחרים, אבל אם עובדים חרדים במקומות עבודה לא דתיים מרגישים כמו שהם הרגישו אצלנו, אני חושב שהדיון על שילוב חרדים יכול להסתיים. דניאלה: זה דבר מדהים ומחמם את הלב לשמוע. אני עובדת בנציבות שוויון הזדמנויות, והגיוון התעסוקתי הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים אותנו. השאיפה שלי היא לקדם פרוייקט משמעותי ייעודי לציבור החרדי שיעסוק בתחום הזה של גיוון, שוויון הזדמנויות ומניעת אפליה. אסף הזכיר את התרומה של ההכשרה של תכנית 'משפיעים'. האם אתם מרגישים את התרומה של התכנית לעבודה שלכם ביום יום? אני חושבת שבמידה מסוימת תמר: כן. בעיקר לנוכח העבודה שעברנו תכניות מצוינות, נבחרנו בקפידה, עברנו תהליך הכשרה – כל זה מסייע בבניית תדמית טובה ונותן נקודת פתיחה טובה יותר. יש הרבה הערכה לתכניות כאלה בשירות המדינה. אנחנו מסגלים חשיבה יותר אסטרטגית, ראיה של מדיניות במבט מאקרו ודברים דומים. היבט חשוב נוסף, זה הרשת שנוצרה בינינו. למשל כשהייתי אחראית על תכניות עבודה במשרד הפנים, עבדתי עם פייגה וידן - בוגרת נוספת של התכנית, היא קלטה את המערכת שהובלתי את הפיתוח שלה, והיא הוטמעה גם במשרד שהיא עבדה בו. מעבר למה שהזכרתי קודם, אסף: גם הנקודה שתמר ציינה - הרשת של בוגרי 'משפיעים' - היא תרומה משמעותית. יוצא לנו להתייעץ אחד עם השני, להביע את נקודת המבט האישית או החרדית על פעילויות של קולגות. יצא לי כמה פעמים שעמיתים לתכנית פנו אלי עם שאלות על הגשת בקשות במשרד התחבורה ובעקבות השאלות שלהם, דייקתי את המידע שמופיע באתר. גם לי יצא לעבוד עם עמיתים ישראל: מ'משפיעים'. יש לי חיבור רציף עם שמעון וייס שנמצא ברשות הצעירים הממשלתית, הרבה התייעצויות עם החברים שנמצאים במשרד הרווחה. ובאופן כללי אני חושב שיש נכונות גדולה יותר לקדם פרוייקטים ביחד. אני רואה את זה בעיקר במקומות שיש חסמים. יש כאלה שאומרים לי "תעבור את הבירוקרטיה ההיא ונדבר", או "תתגבר על החסם ההוא ונמשיך ביחד". בכמה פרוייקטים משותפים שהיו לי עם העמיתים מ'משפיעים', התחושה היתה שנעבור את כל הדרך יד ביד ונצלח אותה ביחד. ההכשרה שעברנו תרמה דניאלה: הרבה בהכרה של משרדי ממשלה שונים ובעלי תפקידים. כמובן שגם ההיכרות עם הקבוצה הנהדרת של בוגרות ובוגרי התוכנית שהושמו במשרדי ממשלה, מהווה קשר וגשר לבעלי תפקידים שיכולים לעזור בקידום תהליכים כשצריך. בנוסף, כמו שהוזכר לפעמים כשיש לי צורך בהתייעצות בנושא מסוים, אני מתייעצת עם קולגות מהתוכנית ששמחות מאד לעזור ומעוניינות לתרום את הידע שלהן על מנת להקל ולתמוך עד כמה שניתן. אני חושבת שגם צורת המחשבה וההסתכלות של עמיתה בתוכנית 'משפיעים' היא יותר רחבה ומעמיקה לאור ההכשרה שהיא עברה וההבנה של הערך המוסף וההשלכות של כל תהליך או תוצר שהיא מקדמת. ישראל היינמן דניאלה אוחיון 9 המשך מעמוד >>> כשמוישי מדבר על ווטסאפ וחרדים, קשה לעצור את שטף ההתלהבות שלו. "חרדים נמצאים במיילים, באפליקציות כשרות כמו כל רגע ומרכז המידע, עשרות אלפי חרדים מנויים בנטפרי. אפשר להתווכח על מספר החרדים שגולשים באתרים החרדים, אבל אי אפשר להתווכח על העובדה הפשוטה שההארדקור החרדי נמצא בווטסאפ. מחוץ לציבור החרדי לא מצליחים להבין את זה, אבל הווטסאפ, זאת הרשת החברתית החרדית היחידה". "הדבר המעניין הוא שווטסאפ נחשבת לאפליקציה כשרה, בגלל שהיא רק פלטפורמה ללא תוכן. אבל בציבור החרדי היא מקור התוכן העיקרי. אם זה בקבוצות הגדולות שמגיעות עד למאות אלפי מנויים או בסטטוסים, שמהווים תחליף חרדי לפייסבוק ולאינסטגרם. אני לא מכיר אנשים מחוץ לציבור החרדי שמשתמשים בסטטוס של ווטסאפ". "המצב היום הרבה יותר טוב", הוא מסכם באופטימיות. "אני נתקל יותר ויותר בלקוחות שנמנעו מפרסום בדיגיטל לציבור חרדי והיום מפרסמים רק בדיגיטל או לפחות משקיעים את רוב התקציב בדיגיטל. הדבר המעניין הוא להיתקל בלקוחות, שעשו מסלול דומה למסלול שאני עשיתי. למשל, האוניברסיטה הפתוחה, שאני הבאתי להם את הליד החרדי הראשון בדיגיטל עוד כשעבדתי במשרד פרסום מסורתי והיום מקבלים מאיתנו שירות מלא של פרסום בדיגיטל בכל הפלטפורמות החרדיות האטרקטיביות להם".