קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 2 | תשרי תשפ"ב

7 ולתת להם כלים מתאימים כדי שיצאו לשוק העובדה ויקלטו למשרות איכותיות ומשתלמות יותר מאלה שיוצאים בגילאים מאוחרים יותר. בנוסף, צריך לזכור שיש גם את צד המעסיקים וההשפעה הרבה שיש להם על שילוב חרדים בתעסוקה. אי אפשר לעשות הפרדה בין הצרכים של המעסיקים ושל השוק שזה הביקוש לעובדים, לבין הצרכים והיכולות של העובדים שזה היצע העובדים. אגב, מאחר ונושא התעסוקה לרבות תעסוקת המגזר החרדי הוא נושא מרכזי וחשוב בכלכלת המשק, בממשלות מתקדמות רבות קיים "משרד עבודה" או תעסוקה ממשלתי, בכל מקרה החיבור למעסיקים הוא קריטי. לכן, אבל אם החלופות לשילוב זרוע העבודה במשרד ממשלתי הן משרד הרווחה או משרד הכלכלה, בוודאי שהמשרד המתאים הוא משרד הכלכלה. המעסיקים צריכים שתהיה להם כתובת אחת, ושלא יטרטרו אותם ממשרד למשרד. כך לדוגמא אם מעסיק מקבל מענק ממשרד הכלכלה עבור הצטיידות בטכנולוגיות חדשות, אותו משרד ידע להכשיר את כוח האדם המתאים לתפעול המוכנות ולמיצוי פוטנציאל הייצור בתעשייה ובמשק. בשנים האחרונות בכלל ובפרט לאחר הקורונה יש עניין רב סביב עבודה בהייטק. האם אתה שותף לנהירה הזאת להכשרות בהייטק? כשמדברים על תעסוקה בהייטק, צריך לזכור שתעשיית ההייטק היא משוק העבודה. 8% בסך הכל בערך לא כולם מתאימים לעבודה בהייטק, ואין מספיק משרות לכל המעוניינים לעבוד בהייטק. לכל אחד יש את התחום המתאים לו. היום יש מספיק כלים שמסייעים לכל אחד למצוא את האפיק התעסוקתי הנכון לו. במרכזי ההכוון התעסוקתי לחרדים המופעלים וממומנים על ידי זרוע העבודה, עושים עבודה מצוינת של אבחונים והכוונה לשוק העבודה. למעשה מי שקידמו את העשייה ועושות לילות כימים להצלחת מרכזי ההכוון, הן יוליה איתן מנהלת מינהל האוכלוסיות ושירה ברלינר המובילות את נושא התעסוקה החרדית שנים רבות. יש להן ולצוות שלהן תרומה גדולה ומשמעותית למגזר החרדי, ועל כך מגיעה להן תודה ענקית. בנוסף, מהלך אסטרטגי שיזמה רוני שניצר מנהלת אגף אסטרטגיה יחד עם הג'וינט, הביאו לפיתוח כלי חדש (הושק AVODATA ונגיש לכל שנקרא לאחרונה). מערכת זו מנגישה מידע רב ומסייעת למועמד לקבל את ההחלטה המתאימה מה ללמוד, מה רמות השכר בכל אזור גיאוגרפי ובמילים אחרות במה כדאי לעבוד. הזכרת את מרכזי ההכוון התעסוקתי לחרדים, איך אתה רואה את תפקידם בתוך המערך הכללי שמתעסק בתעסוקת חרדים? מרכזי ההכוון לחרדים שפזורים בכל רחבי הארץ, עושים עבודת קודש. החלק שלהם בתוך המערך הכללי חשוב מאוד, כי הם אלה שמכירים את העולם החרדי. בסופו של דבר, על מנת להצליח בתעסוקת חרדים, צריך להיות מקצוענים. ברור שלא כל אחד יכול לבוא ולתפור את החליפה המתאימה לעובד או הפונה מהמגזר. צריך לדעת ולהבין את התרבות, את סל הערכים שלו, להבין את הניואנסים וההתלבטויות, מה השיקולים, מה ההעדפות ומה החששות. זה עולם תוכן מאוד מאוד מורכב וגדוש, שאי אפשר לקבל עליו החלטות בלי להכיר אותו. מרכזי ההכוון, ממלאים את הפונקציה הזאת. הם מחזיקים את האנשים המתאימים שיודעים באמת איך לקחת את האדם עצמו ולתפור את החליפה המתאימה. התפקיד של מרכזי ההכוון הוא לאבחן ולהפנות כמה שיותר צעירים חרדים לשוק העבודה לאחר ההכשרה המקצועית המתאימה אישית לכל אדם. כיום, האחוז של אלה שהולכים 10%- להכשרה מקצועית, עומד על , והוא חייב לגדול. הערכתי 15% והמלצתי היא שהממשלה תשקיע עוד הוא היה אחד האנשים החזקים במשרד האוצר עד שנבחר לתפקיד הממונה אחרי כמעט שלושים שנות שירות ציבורי, מתוכן שלוש // על זרוע העבודה מדבר בראיון מוטי אלישע שנים אחרונות בתפקיד מפתח בכלכלה הישראלית על הכשרות מקצועיות, הייטק ועולם העבודה // פרישה מיוחד ל'קדמה' וגם: למה לדעתו זרוע העבודה צריכה להיות במשרד הכלכלה // המשתנה בביקור במרכז 'כיוון' 17 המשך בעמוד >>>