קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 2 | תשרי תשפ"ב

6 המשפיעים על החיים 100 ברשימת The בישראל של העיתון הכלכלי , הופיע - במקום 2020 בשנת Marker מכובד באמצע - פקיד ממשלתי בכיר שתפקידו אינו מוכר לרבים בציבור הרחב, אך מוכר היטב לפועלים בתחום התעסוקה ועולם העבודה. שמו היה: מוטי אלישע מי שכיהן אז כממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (עבר לאחרונה למשרד הכלכלה). ), שהתחיל את דרכו 54( אלישע בשירות הציבורי בתפקיד עוזר הדרכה במכון לפריון העבודה והייצור, המשיך לתפקידים מגוונים במשרדי ממשלה כולל מנהל אגף משאבי אנוש במשרד הרווחה, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר עד שנבחר לפני כשלוש וחצי שנים לתפקיד הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה שנות 27 והשירותים החברתיים. אחרי עבודה בשירות הציבורי עם תרומה משמעותית לכלכלת ישראל, הודיע אלישע בתחילת השנה לשר הממונה עליו, שהוא מסיים תפקידו. כמי שהיה קודקוד העשייה בכל הנוגע לקידום התעסוקה בישראל בכלל ועידוד תעסוקת חרדים בפרט, לאלישע יש הרבה מה לומר על המדיניות ועל מה שעוד יש וצריך לעשות כדי לשפר את אחוזי תעסוקת החרדים. שוחחנו איתו השבוע, כדי לסכם את הקדנציה ולשמוע לאן מועדות פניו של שוק התעסוקה בישראל. לפני שלוש שנים, קצת אחרי כניסתך לתפקיד, ביקרת ב'מרכז כיוון' ומאז עסקת הרבה מאוד בנושא תעסוקת חרדים. איך אתה מסכם את תקופת כהונתך בתפקיד הממונה על זרוע העבודה, מבחינת קידום שילוב החרדים בתעסוקה? הנושא של תעסוקת חרדים, נמצא כבר שנים ארוכות תחת הזרקור של קובעי המדיניות הכלכלית ושל הממשלה, לרבות זרוע העבודה. בתקופתי הדגשנו בכל הזדמנות ובכל מקום אפשרי, את החשיבות הגדולה שאנו ומשרד האוצר מייחסים לקידום התעסוקה בציבור החרדי. בשלוש השנים שבהם כיהנתי, עשינו הרבה על מנת לקדם את ההכשרות והתעסוקה של הציבור החרדי. יחד עם הלהט והמסירות של הארגונים השותפים שלנו לייצר עוד הכשרות מקצועיות לחרדים, זיהינו את הפוטנציאל הגדול לשוק התעסוקה מלימודי הכשרות מקצועיות לחרדים ופעלנו בכל המרץ באמצעות מרכזי הכוון, לימודי הנדסאים, הכשרות מקצועיות ועוד, פשוט כי ידענו שזו חובה לאומית לממש את הפוטנציאל של אוכלוסייה זו. כעת לאחר שנה וחצי של קורונה כולם מבינים את החשיבות והתרומה הרבה של ההכשרות המקצועיות לשיפור והרחבת עולם התעסוקה. נושא זה צריך להיות נושא דגל של ממשלת ישראל, כפי שהוא אחד מהדגלים הבולטים של זרוע העבודה. האם הצלחתם "להזיז את המחוג" ולראות הצלחות בשטח בזכות המדיניות הזאת? כשמסתכלים על שיעור השתתפות הגברים החרדים בשוק העבודה, המספרים עדיין רחוקים מהיעד הממשלתי וההתקדמות שם היא מאוד איטית, אבל אנחנו בהחלט רואים מגמת התקדמות והצלחות שישפיעו לטווח הארוך. אחד הנושאים החשובים להצלחת הנושא, הוא המוכנות מצד המעסיקים לקלוט עובדים חרדים, בתחום זה יש לנו סקרים שמראים מהמעסיקים מרוצים 90% שמעל מתפקוד עובדים החרדים אותם הם מעסיקים. הציבור החרדי ידוע ביכולות למידה וביצוע גבוהים ובתנאי שיקבל את הכלים וההכשרה המקצועית המתאימה. יש לגשר על הפער של המיומנויות וכישורי העבודה, בדגש על ההכשרה המקצועית, כדי שהקליטה בשוק העבודה תהיה איכותית, עם שכר גבוה ותנאים טובים כך שהרווחה של אותה משפחה תגדל משמעותית, ובמקביל אותו עובד מצליח, ישמש מודל לחיקוי למשפחה, לחברים ולסביבה הקרובה שלו. ולכן כשמדברים על הצלחות, צריך לזכור שכל חרדי שנכנס כעת להכשרה מקצועית, זאת השקעה שמכפילה את עצמה במונחי תועלת. כי זה לא רק התלמיד הספציפי, זה המעגלים הנוכחיים שלו וזה גם בני המשפחה שלו שישתלבו בעתיד בעולם העבודה. אילו עוד אמצעים מלבד ההכשרות המקצועיות יכולים לתרום למאמצי שילוב החרדים בתעסוקה? אחד הצעדים הנדרשים לביצוע על מנת להרחיב את היקף ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה, זה לשנות את גיל הפטור בחוק הגיוס. אני לא מכיר נתון סטטיסטי אחד שמעיד על תרומה כלשהי לצבא או לגוף אחד בכך שהחרדים לא עובדים. להיפך, אני סבור שיש להוריד את גיל הפטור , על מנת לשלב צעירים חרדים 21 לגיל שליחותו של הממונה