קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 2 | תשרי תשפ"ב

15 גם אתגר מול הסביבה החרדית והיחס של הקהילה לאלה שיצאו לעבוד. מצד אחד הם צריכים להבין שאם אני עובד לפרנסתי, לא עשיתי שום דבר רע ואני עדיין אברך לכל דבר ועניין. ומצד שני גם החרדי העובד צריך לדעת בנפשו פנימה אם הוא יותר חרדי או יותר עובד. אני לא מחלק בין אברך לעובד, זה לא שני הפכים. יש אברך שלומד ויש אברך שעובד. כדי להישאר אברך, פתחתי כולל ערב אצלנו במודיעין עילית, עם קבוצת מכובדת 20:30 של אברכים עובדים שמגיעים ב בערב ומתפלפלים בהבדלים שבין הרשב"א לריטב"א. בנקודה הזאת אני רוצה לספר יצחק: שפעם שאלתי את סבא שלי, שהוא רב מפורסם (הגה"צ רבי יונתן בנימין וייס שליט"א, גאב"ד מונטריאול - נ"ש) – מה הסוד של הסבים שלנו בדורות הקודמים שיצאו לעבוד ונשארו יהודים שלמים. הוא חייך ושתק. אחרי כמה דקות הוא קרא לי שוב ואמר לי "אני מרגיש שאתה קצת נחיתי שיצאת לעבוד, אין לך מה להיות נחיתי אתה עושה את הדבר הנכון". אז איך לדעתכם עובד חרדי צריך להתמודד עם האתגר הזה? אם כבר סיפרתי על הסבא שלי, יצחק: אז אני אספר עוד שיחה שהיתה לי עם סבא אחר גם הוא רב מפורסם על הנושא הזה. סיפרתי לו שבקבוצה של עובדים חרדים בהייטק מישהו אמר שהרבנים מתנגדים לזה שחרדים יעבדו בחברות הייטק. וסבא שלי היה ממש מופתע ואמר "מה פתאום, תפרסם לכולם שאני מעודד שחרדים יעבדו גם בחברות הייטק". בסופו של דבר, צריך להיות חינוך מוקדם לחרדים צעירים, לתת כלים להתמודד ולא להעמיק את הפחדים מהעולם הנסתר והמאיים. קשה לצפות שמי שחונך על רתיעה מאנשים זרים, יתמודד בקלות עם המפגש הזה. מסכים עם הדברים של יצחק, יונתן: כי צריך לדעת איך לחצות כביש סואן. גם מקום עבודה בהייטק, יכול להיות מסוכן, כי אתה נפגש לעיתים בסיטואציות רחוקות מאוד מהעולם החרדי ובטח מהעולם של בחור ישיבה. וזה מתחבר גם לדברים שאמר קודם דוד. צריך לא לנסות למצוא חן בעיניהם, אבל אסור להיות קיצוני ולייצר סלידה. זה נשמע קל, אבל זאת נקודה שדורשת עבודה עצמית, וכדאי להתייעץ עם רב או מישהו שסומכים עליו, בפרט בשלבים הראשונים. אגב, בזכות הגישה הזאת, לא מזמן פגש אותי מי שקיבל אותי לעבוד (בחשש, יש לומר) בתור החרדי הראשון והיחיד בחברה ושאל אותי "עם מי אני יכול לדבר בציבור החרדי כדי להביא לעבודה עוד עובדים חרדים לחברה?". קצת הקדמנו את המאוחר ועסקנו בעבודה עצמה לפני שדיברנו על הדרך להייטק. האם לדעתכם יש דרך קיצור מתאימה לחרדים כדי להתקבל להייטק? חד משמעית, אין דרך קיצור דוד: לעבודה טובה בהייטק. שמעתי על כל מיני מסלולים מקוצרים ואינטנסיביים שהתחילו ונכשלו. מי שהולך להכשרה מקצועית, יוכל להגיע לתפקידים בבתי תוכנה או תפקידי פיתוח במשרדי לחודש ₪ 12,000 ממשלה, ירוויח ויצבור וותק, אבל לא יזכה ליהנות מעולם ההייטק, מבחינה מקצועית. אין קיצורי דרך ואין מסלולים יצחק: עוקפים. השאלה לאן אתה רוצה להגיע. כלומר, אלה לא מסלולים עוקפים, אלא מסלולים קצרים ליעדים אחרים. אם אתה רוצה לתפקידים טובים בחברות טובות, אתה צריך שבקורות החיים שלך יהיה כתוב תואר, זאת דרך אחת. ואם אתה חושב שאתה יכול להיכנס לעולם ההייטק בלי תואר - וזה אפשרי - אז זה לא קיצור דרך, אלא זאת דרך אחרת ליעד שונה שאותו בחרת. וצריך לומר ביושר, הדרך של תואר זאת הדרך הקשה. הסיפור האישי שלי, הוא מה יונתן: שאתם מגדירים "קיצור דרך". לא עשיתי תואר, אבל זכיתי לסייעתא דשמיא מיוחדת, והצלחתי להתקדם מאוד מהר לתפקיד בכיר בחברה בינלאומית. אבל זה לא קורה לכל אחד. בדרך כלל מי שמגיע בלי תואר, יתקע בתקרת זכוכית שיהיה לו מאוד קשה לעבור אותה. אז נכון שזה מסלול מאוד קשה, אבל הוא נותן הרבה יותר אופציות בהמשך הדרך. בהמשך למה שיונתן אמר, חשוב דוד: להדגיש שגם עם תואר, זה סיפור לא פשוט להתקבל לעבודה בחברות הטובות וכל אחד שנכנס לחברה טובה, יש לו את סיפור ההשגחה הפרטית האישי שלו. אני זכיתי להכיר את יוסי רבינוביץ, אדם יקר ויזם בנשמה, יצחק וייס זה סיפור לא פשוט להתקבל לעבודה בחברות הטובות וכל אחד שנכנס לחברה טובה, יש לו את סיפור ההשגחה הפרטית האישי שלו.