קדמה- המגזין לפיתוח כלכלי של קרן קמ"ח | גליון מס' 2 | תשרי תשפ"ב

14 נמצא במקום הנכון והמתאים עבורי. כבוגר ישיבת פונוביז', חשבתי דוד: בהתחלה ללכת ללמוד משפטים וליישם את כישורי הפלפול, אבל אחד הרבנים שהתייעצתי איתו, המליץ לי ע"ב הכרותו את האישיות שלי ללמוד תואר במחשבים. האמת, בהתחלה לא ה הלכתי ללמוד מדעי ָ מ ָ היה לי מושג ל המחשב ולא הייתי בטוח שאתחבר לתחום. היום אני מרוצה מאוד. ויותר מכך, היום אני יודע שגם בחור שלומד ר' שמעון שקופ או חידושי ר' חיים, להבדיל אא"ה, יכול אף הוא עם כישורי הניתוח שרכש, למצוא את מקומו בעבודה בהייטק. שלושתכם הגעתם ממקומות מאוד חרדיים וגם היום אתם שומרים על החזות החרדית. איך היתה החוויה של הכניסה לעבודה בעולם ההייטק מה בסביבת העבודה עלול לאתגר את אורח החיים החרדי? כשמדברים על המפגש בין יצחק: החרדי לחברות ההייטק, בדרך כלל מדברים על הפערים המקצועיים. אבל מי שכבר התקבל לתפקידים טובים בחברות נחשבות, בד"כ אין לו את פערי ההכשרה וההשכלה. איפה הפערים כן באים לידי ביטוי? בהבדלים התרבותיים. כחסיד חב"ד אני יכול להעיד על עצמי שחונכתי על כך שהעולם החיצוני איננו מאיים, ובישיבות קיבלתי את הכלים המתאימים להתמודדות עם סביבה שהיא לא חרדית. באחד מראיונות העבודה יונתן: שעשיתי, אמר לי אחד המנהלים הבכירים "אין פה אנשים כמוך, אני לא חושב שאתה יכול להתאים לפה אבל אסור לי לא לקבל אותך בגלל זה. תגיד לי אתה אם אתה בטוח שאתה רוצה לעבוד בסביבה כל כך מורכבת". אמרתי לו שאני לא מבין למה הוא מגדיר את הסביבה כך; כל עוד לא יכריחו אותי לעבוד בשבת או לאכול לא כשר, אני לא אתערב לאף אחד במה שהוא עושה. באתי לעבוד ולא לחנך אף אחד. היום, כולם מכירים אותי יש לי יחסים מאוד טובים בעבודה, אבל הגבולות מאוד ברורים גם לי וגם להם. כשחרדי מגיע לכל מקום עבודה שאינו סביבה חרדית, וזה לאו דווקא הייטק – הוא צריך לבדוק עם עצמו את הקווים שלו. מה התפקיד שלו בעולם ומה אומרים הכובע והחליפה שלו. זאת עבודה עצמית קשה להציב את הגבולות בין להיות "טים פלייר" מצד אחד ובין להימנע מלמצוא חן ולכופף את האמונות שלך מצד שני. כשאתה שואל על האתגר שמקום דוד: העבודה יוצר לאורח החיים החרדי, אני יכול להתייחס לזה במספר היבטים. בהיבטים הלכתיים, כמעט ולא חשתי בעיות יוצאות דופן ומאתגרות. כל אחד חי את החיים שלו ובמיוחד בחברות ההייטק הגדולות, ניתן כבוד רב לאחר ולשונה בין אם הוא חרדי שאוכל כשרות ובין אם הוא צמחוני. כמובן שלא צריך "להתקרבן" על זה שההתאמות שנעשות במיוחד לאוכלי הכשרות, לא כוללות מנת ספיישל ממסעדת שף מהדרין בבני ברק. עם זאת, לעיתים עולות סוגיות פוליטיות סביב הציבור החרדי, וכמובן שהעיניים מופנות אלי בתור "החרדי" שישפוך אור על המגזר שלו. ככלל, אני מתנער מלעסוק בנושאים כאלה, בדרך של הומור וקריצה. גם הומור עצמי עובד טוב. ולמרות שהתקבלתי לעבודה על משבצת ה"דייברסיטי" (גיוון), זה לא אומר שאני צריך להיות הפרשן והדובר לענייני חרדים. המטרה בסופו של דבר, לא ליצור התנגדות או למשוך אש ולעקוף ככל הניתן נושאים שעלולים לצרום ולהעכיר את האווירה והיחסים בצוות. מאידך, המקום שבו לדעתי ישנו אתגר שכדאי לתת עליו את הדעת, הוא במפגש של אורח החיים החרדי וההייטקיסטי. ישנם מצבים שחרדי שמתקבל למקומות כאלה, מרגיש מחוייבות והתמסרות לעבודה תוך כדי התגברות על ריחוק טבעי ואתגרים נוספים עקב השוני התרבותי והחיצוני. זה מוביל לעיתים להשקעה רבה גם בשעות הקטנות של הלילה, כדי להוכיח שהוא אכן ראוי לתפקיד בחברה. זה עלול לעיתים לבוא על חשבון דברים אחרים, ביניהם, קביעת עיתים לתורה, זמן עם המשפחה והילדים ועוד. גם במירוץ הזה לפעמים צריך לעצור, ולמצוא את הנוסחה לשלב בין הקריירה התובענית והמירוץ להצליח בעבודה הנחשקת לשאר הדברים שהם חלק בלתי נפרד באורח החיים הדתי והמשפחתי. אם כבר מדברים על אתגר יונתן: לחרדים בהייטק, אז צריך לומר שיש יונתן טרבלסי אם כבר מדברים על אתגר לחרדים בהייטק, אז צריך לומר שיש גם אתגר מול הסביבה החרדית והיחס של הקהילה לאלה שיצאו לעבוד