עסקים מדברים חרדית
כולנו עדים להתפתחותו המואצת של שוק התעסוקה. מטבע הדברים גדל גם הביקוש לכוח עבודה איכותי, היוצר הזדמנויות חדשות לשילוב האוכלוסיות השונות בשוק העבודה, ובהתפתחות הכלכלה והתעסוקה. אחת האוכלוסיות המרתקות בהשתלבותן הינה האוכלוסייה החרדית, שצרכיה הכלכליים דורשים תעסוקה הולמת ואיכותית אך היא נתקלת בחסמים רבים בדרך לשוק העבודה. השנים האחרונות מספרות על גידול משמעותי של כוח האדם החרדי בשוק העבודה, אך עדיין המספרים אינם מספקים את הצורך. לפיכך, ועל מנת להגביר את המודעות בקרב המעסיקים מן המגזר הכללי לשילוב אוכלוסייה זו בתעסוקה, גורמים רבים יצאו לבדוק מה בעצם קורה שם, מהו הפער המתגלע ואיך ולמי אפשר לעזור.
משנת 2009, בה החליטה הממשלה להגדיר יעדי תעסוקה שאפתניים לאוכלוסייה החרדית, זורזה התפתחותם של מרכזי הכשרה מקצועית, של מוסדות לימודים אקדמיים ייעודיים למגזר החרדי ושל מרכזי הכוון ואזורי תעסוקה. אולם, מיזמים אלו נתקלים בפני שלושה אתגרים עיקריים: הראשון- היעדר השכלה בסיסית מתאימה לשוק העבודה, כמו ידע במחשבים, אנגלית ומתמטיקה. השני- חסמי סביבה שונים ביניהם אורח החיים החרדי, מחויבות למשפחה, ועוד. והאתגר השלישי והקשה מכולם- ביקוש מוגבל של מעסיקים להעסקת חרדים.
החרדים שניגשים לשוק העבודה מתקשים להתמודד עם אתגרים אלו, ולכן מרבית המצטרפים לשוק בשנים האחרונות עובדים במקצועות בעלי הכנסה נמוכה ומתקשים לפתור את בעיית הכלכלה האישית שלהם. מרכזי ההכוון והתעסוקה הייעודיים לציבור החרדי מנסים לעמוד על פתרונם של אתגרים אלו בדרכים שונות הדורשות השקעה מרובה. על היעדר ההשכלה הבסיסית מדלגים בהצלחה בעזרת קורסים להשלמת השכלה ומכינות לתואר, את ההתמודדות עם אורח החיים החרדי וצרכיו במקביל ללימודים מקלים באמצעות כיתות לימודים נפרדות ומותאמות לציבור זה. ואילו פתרון האתגר השלישי לוקה בחסר.
על מנת להתגבר על בעיית הביקוש המוגבל של מעסיקים לעובדים חרדים, נדרשת הגברת מודעות משמעותית, נדרשות תכניות גיוס עובדים עבור המעסיקים ותמריצים בדמות מענקים וכדומה, וכן סיוע וליווי בשילובם של עובדים מן המגזר החרדי אצל המעסיקים. אולם, לפתירת אתגר זה נדרש שיתוף פעולה מלא מצידם של המעסיקים. לאור ההשקעה הרבה באתגר זה אכן ניכרת מגמת שיפור, אך עדיין הדרך ארוכה.
מעסיקים רבים נמנעים מהעסקת עובדים חרדים או חוששים לגשת לתהליך, ובכך אפשרויות התעסוקה לעובד החרדי מוגבלות משמעותית. החשש העיקרי של המעסיקים נובע לעיתים מדעות קדומות ומחוסר ידע על התפתחותם של החרדים בעולם התעסוקה. את חששם של המעסיקים ניתן להפריך בבחינת העובדות המציינות כי מידי חודש בחודשו מוענקות מלגות רבות לגברים ולנשים מן המגזר החרדי, היוצאים ללמוד כדי להתפרנס. אותם מקבלי המלגות מסיימים את לימודיהם בהצטיינות יתירה וגבוהה מהממוצע, הם מחזיקים בתעודות איכותיות וקבילות ופונים לחפש עבודה.
וכאן, בשלב חיפוש העבודה מתגלע הקושי. הן במקרה של הנשים החרדיות שבוחרות להיות המפרנסות העיקריות של הבית, והן במקרה של גברים חרדים שנאלצו ובהוראת רבותיהם יוצאים לעבוד לפרנסתם- הם אינם מצליחים להשתלב כראוי בשוק העבודה. אם בגלל תנאי הסף שאינם תואמים את אורח חייהם, או בשל קושי בהבנת הצרכים שלהם.
רבים סוברים כי שינוי פנימי בתוככי החברה החרדית יוביל לפתרון, אולם זוהי טעות גדולה. החברה החרדית אינה זקוקה לסיוע מבחוץ, יתרונותיהם הבולטים של אלו היוצאים ממנה לשוק העבודה מדברים בעד עצמם. כוח העבודה החרדי הינו אמין, אחראי, בעל מוסר עבודה גבוה וכישורים קוגניטיביים גבוהים. היכולת של החברה החרדית לתרום לכל תחום בתעסוקה שווה לפחות כמו אצל כולם, והפתרון הוא: לשלב אותה כמות שהיא בתעסוקה הכללית, במקומות העבודה השונים, על ידי ביצוע ההתאמות הנצרכות ומתן הזדמנויות ליהנות מכוח העבודה החרדי.
מעסיקים שנכנסו למעגל העסקת חרדים לא חזרו בהם. זהו אכן אתגר שיש לצלוח אותו, אולם התוצאות משתלמות בהחלט, ומרגע שמעסיקים מבצעים את השינוי החשיבתי שהוא הבסיס לכל התהליך, ומפנימים כי לחברה החרדית יש הרבה מה למכור ולתרום, הכל נעשה קל יותר.
מלבד העובדה שאין סיבה להותיר את העובדים החרדים מחוץ למעגלי העבודה, מתברר כי העסקתם יכולה להוות נקודת זינוק משמעותית עבור העסק והמעסיק. הסבלנות, ההתאמה וההכלה שעוברים העסק והמעסיק בתהליך קבלת עובד חרדי, שווים את התוצאה בהחלט. קיימות מגוון תוכניות וכלי סיוע ותמריצים למעסיק, המקבל ליווי צמוד ומקצועי משלב בחירת העובד המתאים ביותר למשרה המבוקשת ועד להשתלבות והיקלטות מוצלחת במקום העבודה.
מלבד כל זאת, קידום תעסוקה איכותית לחרדים תורם רבות לשגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל, כאשר, באופן אוטומטי בני החברה החרדית שיגיעו למשרות ברמת הכנסה גבוהה יותר יגדילו אמנם את רווחת בני משפחותיהם, אך לא פחות מכך את הרווחה הכלכלית הכללית של כולנו.
