גם לי יש חלק בתורה!

תלמידים ובוגרים יקרים
שלום רב,

הלבטים והמאבקים, העליות והמורדות שמאפיינים כל בוגר ישיבה שנאלץ לצאת מהיכלי התורה בכדי לפרנס את משפחתו, הקשר היומיומי לתורה שלכאורה נפגם וחסר עכשיו, בא לידי ביטוי עמוק יותר ומכאיב יותר כשמתקרב חג מתן תורה. וכך כותב יהודי בן עליה שנאלץ לעזוב את ספסלי בית המדרש:

"כשנכנסים לשלושת ימי הגבלה ואברכי הכוללים ובני הישיבות רצים מחיזוק לחיזוק, מסדר עם תענית דיבור לשיחת חיזוק, מחיל אל חיל. אני עדין עסוק באקסל, עובר מנוסחה א לנוסחה ב, בקיצור "אנו רצים והם רצים"…

תחושות ההחמצה לא עוזבות אותי גם כשאני מגיע הביתה בערב, אחרי יום עבודה מתיש, והן לא מרפות כאשר השאלה נזרקת לחלל הבית כאילו בדרך אגב,  "גם השנה תלמד עם כהן מהכולל?" אני מסתכל, רואה את התקוות בעיניים את השאיפות, את החלומות, את התחינה האילמת..

איך ניתן להסביר שגם אני רוצה אך קשה לי, להסביר שאני לא מונח בסוגיה שלומדים בכולל שעד לא מזמן הייתי מעמודי התווך שלו?! איך אומר שגם אני קיוויתי למרות הכל, אך בבוקר אחרי שחרית זרק כהן כמשיח לפי תומו "השנה קבעתי עם לוי", והסתובב, כששמע את שתיקתי, הוסיף "הייתי בטוח שאתה לא בעניין". זאת בדיוק הנקודה, אפילו כהן מרגיש שאני לא בעניין..

בכדי לא לצער, "אשתדל" אמרתי, ולא ייספתי.

ואז מגיע ליל שבועות.. התרגשות, קבלת התורה. גם שנים אחרי שבועות בישיבה עדיין הלב פועם מהמחשבה על סדר קבלת התורה. על תחושת ה"כאיש אחד בלב אחד" המחשבה על אחד הזמנים הבודדים בשנה שאי אפשר להכניס סיכה להיכל בית המדרש המלא מפה לפה, אפילו הזיכרון החי של שירת "ובאו כולם" הנרגשת מעוררת את הגעגוע הצורב לדבר שהיה ואיננו..
ליל שבועות ההוא עבר איכשהו..

השנים עברו עם עליות ומורדות, לבטים ותחושות. ברוך ה' יש גם תובנות שלמדתי וקבלות שקיבלתי, כדי להמשיך להיות ראוי, להיות חלק "להיות בעניין" כמו שאומרים.

היום אני מבין דברים חדשים, אני מבין שהעולם הוא לא שחור-לבן, יותר מזה אני מבין שהדילמה היא חלק ממי שאני, שהמאבק הוא סוד קיומי. אני מבין שלא צריך ערב שבועות כזה או אחר כדי לגרום לי לגעגוע, לגרום לי להיות מחובר.

היום אני מחובר בזכות לימוד קבוע ויומיומי, בזכות זה שגם אני ככל יהודי יש לי חלק בתורה, גם אם לא זכיתי להיות ספון באוהלה של תורה".

דברים אמיצים ונוגעים שכתב אותו בן עליה.

ואסיים בדברי הרמב"ן בפרשת תרומה "ועשו ארון" – יחזור אל בני ישראל הנזכרים למעלה ואחרי כן וצפית אותו (פסוק יא) ויצקת לו (פסוק יב) וכולן בלשון יחיד כי משה כנגד כל ישראל (מכילתא יתרו א) ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון בעבור שהוא קדוש משכני עליון ושיזכו כולם לתורה וכן אמרו במדרש רבה (שמות לד  ב)מפני מה בכל הכלים כתוב ועשית ובארון כתיב ועשו ארון א"ר יהודה בר' שלום אמר הקב"ה יבאו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה והעסק שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון או יעזור לבצלאל עזר מעט או שיכוונו לדבר.

יה"ר שנזכה להבין ולהפנים, שכולנו שייכים לתורה, המתמיד והלמדן, אברך הכולל או בעל הבית.

גם בעסקים או בעבודה.
כולנו שייכים לתורה והתורה שייכת לכולנו.

בברכת חג קבלת התורה,
בהשלמה ובשלימות.

מרדכי פלדשטיין 
מנכ"ל קרן קמ"ח

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

גם לי יש חלק בתורה!

תלמידים ובוגרים יקריםשלום רב, הלבטים והמאבקים, העליות והמורדות שמאפיינים כל