HE
HE

מילון מושגים אקדמי

בואו להכיר את עולם הלימודים

כמו לכל תחום בחיינו, גם לתחום הלימודים שפה משלו ושלל מושגים שאת חלקם כדאי להכיר ואת חלקם חובה לדעת. בין אם אתם מתעניינים בלימודים ובין אם אתם עדיין חובשים את ספסלי האקדמיה/מכללה, כדאי לכם לקרוא את המילון הזה בו תמצאו מונחים רווחים בתחום.

הערה: אין להסתמך באופן בלעדי על המידע המופיע במילון, פירוט הערכים המושגים והמונחים הינו לצרכי העשרה בלבד ובכל מקרה של צורך במידע עדכני ומוסמך יש לפנות לקבלת שירות מגורם מוסמך.

א

אֲגוֻדָּה/האגודה:

אגודות הסטודנטים בכל מוסד לימודים הם למעשה סניפים של אגודת הסטודנטים הארצית המהווה גוף ייצוגי שמטפל ברווחתם ובתנאי לימודם של כל הסטודנטים בכל מסגרות הלימוד המוכרות בישראל.

אִבְחוּן תעסוקתי:

תהליך במסגרתו נערך מיפוי מקיף של יכולות האדם, מאפייני אישיותו וסגנון עבודתו, תחומי התעניינותו ומבנה אישיותו. האבחון נועד להעניק לאדם שבחר ללמוד מקצוע את היכולת לממש את הפוטנציאל הגלום בו ולא לבזבז את זמנו בלימודים שאינם מתאימים עבורו.

אוּנִיבֶרְסִיטָה:

מוסד ציבורי ללימודים ומחקר. אוניברסיטה מוסמכת להעניק תארים אקדמאיים ומעבר להיותה מסגרת לימודים היא אף מהווה בית לחוקרים בתחומים שונים. נכון להיום בישראל לא קיימות אוניברסיטאות פרטיות (ראה להלן: מכללה). בארץ ישנן בסך הכל תשע אוניברסיטאות שמוסמכות להעניק תואר אקדמאי: בוגר – תואר ראשון, מוסמך – תואר שני ודוקטור.

ב

בְּחִינוֹת:

כמו בבית הספר, בסמינר, בחיידר ובישיבה, להבדיל, גם במוסדות הלימוד, הן אלה האקדמאיים והן אלה בהם רוכשים הכשרה מקצועית, הבחינות הן כלי בסיסי להערכת הישגיו של הסטודנט ויש להשיג ציון מינימאלי על מנת "לעבור" אותן. מי שלא עבר עשוי להידרש לבחינה נוספת. ללא "ציון עובר" לא ניתן לקבל תואר/תעודה/הסמכה.

ג

גִּלּוּם שָכָר:

גילום הוא חישוב כל מרכיבי הברוטו הדרושים כדי לשלם לעובד שכר נטו מוגדר. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במקומות בהם נקבע שכר נטו מוגדר מראש, כאשר המעסיק הוא זה שמשלם את כל המיסים הנדרשים והעובד אינו נדרש להפריש מכספו עבורם. בחלק מהמקרים יחול הגילום רק על חלק ממרכיבי השכר. אם כי, רוב מקומות העבודה מסכמים עם העובד שכר ברוטו. דהיינו, מכספו של העובד יופרשו המיסים הקבועים בחוק.

גִּיל פְּרִישָׁה:

זהו הגיל בו יכול העובד לפרוש מהעבודה ולקבל גמלה חודשית עד פטירתו או למספר מוגדר של שנים כפי שנקבע במסלול הפנסיוני אליו הצטרף בעת שהחל בעבודתו. כיום עומד גיל הפרישה לגברים על 67 ולנשים על 62, והוא עשוי לעלות בשנים הבאות בשל העלייה בתוחלת החיים הממוצעת בישראל. ישנם מקומות עבודה בהם נקבע גיל פרישה מוקדם יותר בהתאם להסכמים קיבוציים שונים.

ד

דְּמֵי אַבְטָלָה:

זהו התשלום שהמדינה משלמת למי שעבד, פוטר ולא מצא עבודה במשך תקופה מוגדרת. דמי האבטלה משולמים על ידי הביטוח הלאומי והזכאות לדמי אבטלה מותנית במספר תנאים. דמי האבטלה נקבעים בהתאם לממוצע שכרו של המובטל בחודשים שקדמו לפיטוריו. דמי אבטלה ניתנים לפרק זמן מוגדר לפי גיל ותנאים נוספים. לאחר פרק זמן זה יוכל מבקש העבודה לתבוע מהביטוח הלאומי הבטחת הכנסה.

דַּרְגַת שָׂכָר:

ישנם מקומות עבודה, בעיקר במגזר הציבורי,בהם נקבע השכר לפי דרגות ותק, השכלה ותפקיד. הדרגות משתנות ממקום עבודה אחד למשנהו והן בנויות כך שהעובד יוכל לעלות בדרגה מעת לעת על סמך פרמטרים שונים המקובלים באותו מקום עבודה. השכר נקבע בהתאם לדרגה ועולה ככל שהדרגה גבוהה יותר.

דְּמֵי הַבְרָאָה:

זו הטבת שכר בה חייבים המעסיקים על-פי חוק. הכסף משולם לעובד גם אם לא יצא ל"הבראה" ומספר ימי ההבראה להם זכאי העובד נקבע לפי שנות עבודתו של העובד במקום העבודה.

ה

הַחְזָקַת רֶכֶב:

החזקת רכב היא שם כולל לתשלומים שהמעביד משלם לעובד עבור החזקת רכב. התשלום אינו מחייב קיומו של רכב. אך הוא מהווה הטבת שכר המשתנה ממקום עבודה אחד למשנהו. ברוב המקרים תיקבע תיקרה מקסימאלית להוצאות רכב. סעיף זה בתלוש אינו מזכה בתנאים סוציאליים אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים. מאידך, הטבת החזקת רכב מחויבת במס.

הֶסְכֵּם עֲבוֹדָה:

הסכם עבודה או חוזה עבודה כולל את כל הזכויות והחובות החלות על העובד במסגרת העבודה בהתאם למה שסוכם בינו ובין המעסיק. על המעסיק לתת בידי העובד את פרטי הסכם העבודה לא יאוחר משלושים יום ממועד תחילת העבודה.

הֲרָעַת תְּנָאִים:

הרעת תנאים נוצרת במקרים מסוימים כאשר המעסיק מבקש לשנות לרעה את תנאי עבודתו או שכרו של העובד. הרעת תנאים ללא הסכמה מפורשת של העובד (ורצוי בכתב) עשויה לחשוף את המעסיק לתביעה.לעיתים, עובד שהתפטר בשל הרעת תנאיו במקום עבודתו סמוך למועד בו אירעה ה'הרעת תנאים' זכאי לפיצויי פיטורים אף שלא פוטר.

הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת:

על מעסיק המבקש להפסיק את עבודתו של עובד ועל עובד המבקש להפסיק את עבודתו אצל המעסיק חלה חובת הודעת מוקדמת. דהיינו, עליהם להודיע זה לזה מראש על כוונתם להפסיק את העבודה. בהודעה יש לציין את מועד הפסקת העבודה ואת הסיבות שהביאו לכך. פרק הזמן הנדרש למתן ההודעה תלוי בתקופת העבודה אצל אותו מעסיק.

הֲלָנַת שָׂכָר:

המעסיק חייב לשלם את שכרו של העובד עד התשיעי לחודש שאחרי חודש העבודה. כל עיכוב מעבר למועד זה של השכר כולו או חלקו מאפשר לעובד לתבוע פיצויי הלנת שכר. אלה הם פיצויים גבוהים שנועדו להרתיע מעסיקים מעיכוב שכר עובדיהם.

הֶסְכֵּם קִבּוּצִי:

הסכם שנחתם בין המעסיק ובין קבוצת עובדים המיוצגת על ידי ועד עובדים. הסכם זה אמור לכלול את כל תנאי העבודה, הטבות השכר ושאר המרכיבים של יחסי העבודה במקום העבודה. הסכם קיבוצי חוסך לצדדים את הצורך להתמקח על תנאי העבודה.

הִתְפַּטְּרוּת:

סיום יחסי העבודה ביוזמת העובד נקראת התפטרות. התפטרות אינה מזכה בפיצויי פיטורים אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה או שההתפטרות נעשתה מטעמים אותם רואים כפיטורים. לדוגמא, בשל הרעת תנאים ו/או מעבר למקום מגורים מרוחק. בכל מקרה לא מומלץ לבצע צעד כה דרסטי ללא ייעוץ משפטי.

ו

וֶתֶק בָּעֲבוֹדָה:

פרק הזמן בו מועסק עובד במקום עבודתו. במקומות עבודה רבים יש לוותק השלכה על השכר. הוותק יכול להיות תעסוקתי, מקצועי ואף ותק בדרגה. בדרך כלל זכויותיו של עובד בעל ותק ארוך יותר, גבוהות מזכויותיו של עובד "טרי". כמובן, שעניין הוותק מותנה בהסכם במקום העבודה. חשוב להבהיר כי לא בכל מקום עבודה יש משקל לוותק. נוהג הוותק מקובל בעיקר במגזר הציבורי ובחברות גדולות.

וַעַד עוֹבְדִים:

גוף שנבחר על ידי העובדים ומייצג אותם מול המעסיק במקום עבודתם. עובדים בכל מקום עבודה זכאים להתאגד על מנת לעמוד על זכויותיהם מול המעסיק. ההתאגדות נעשית על ידי הקמת ועד עובדים נבחר במקום העבודה. כוחו של ועד העובדים נובע מקיומן של בחירות בין העובדים במקום העבודה והוא מעניק לו את היכולת לחתום על הסכם קיבוצי מול המעסיק. יכולת זו מותנית בהצטרפותו של אחוז מסוים מקרב העובדים במקום העבודה להתאגדות זו. החוק מעניק לוועדי עובדים סמכויות שונות כולל בין היתר השבתה של מקום העבודה במקרה של סכסוכי עבודה. מאידך, ועד עובדים חייב להיות כפוף להסתדרות עובדים כלשהי המעניקה לו את כוחו בהיותה גוף יציג שהוכר בחוק. מימון פעילותו של הוועד מתבסס על דמי חבר אותם משלמים העובדים.

ז

זְכוּיוֹת סוֹצִיאַלִיוֹת:

אלו הן שורה של זכויות כספיות שעומדות לזכות העובד כחלק מתנאי העבודה, אך אינן מהוות חלק מתשלום הנטו השוטף. כך למשל ההפרשות לפנסיה, דמי מחלה, הוצאות אש"ל, ביגוד וכדומה. ברוב המקרים אלו הן זכויות שמותנות במימושן. דהיינו, ללא מימוש, אובדת הזכות. מאידך, במקומות עבודה רבים מאפשרים "פדיון" זכויות סוציאליות בתמורה לתשלום כספי. כך למשל, במקומות עבודה רבים ניתן לפדות ימי מחלה שלא "נוצלו".

ח

חֻפְשָׁה לְלֹא תַּשְׁלוּם:

או בשמה המקוצר "חל"ת" הוא פרק זמן בו ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד אך העובד אינו עובד ואינו מקבל שכר תמורתה. יתרונה בכך שכאשר העובד יחזור לעבודתו, יהיה על המעסיק להחזירו לאותו תפקיד והכל בהתאם לסיכום שסוכם בין הצדדים. מעסיקים רבים מעדיפים בתקופות קשות להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמה ולא לפטרו כדי לחזור ולקולטו כאשר המצב משתפר. ברוב המקרים מי שבוחר לצאת לחופשה ללא תשלום הוא העובד. חופשה שכזו מחייבת את הסכמת המעסיק.

חוֹזֶה אִישִׁי:

ראו גם הסכם קיבוצי והסכם עבודה. חוזה אישי נועד לתת בידי המעסיק והעובד אפשרות להגיע להסכמות ישירות ביניהם שלא באמצעות הסכם קיבוצי. במקרה שאין הסכם קיבוצי, כל חוזה בין עובד ומעסיקו עונה להגדרה חוזה אישי. חוזה אישי אינו יכול לבטל זכויות יסוד של עובד. דהיינו, עובד אינו יכול לחתום ויתור על כל זכות שמוענקת לו מכוח החוק. ובין היתר, חוזה אישי אינו יכול לכלול סעיף האוסר על העובד להיות חבר באיגוד עובדים מקצועי.

ט

טוֹפֶס 106:

אחת לשנה נדרש המעסיק למסור לעובד מסמך מרוכז ובו יצויין סך כל הסכומים ששילם לעבוד כמשכורת. הטופס כולל תשלומים, הטבות בשווה כסף וניכויים.

טוֹפֶס 101:

כל עובד חייב למלא ולחתום על "כרטיס עובד" מידי שנה בתחילתה וגם באמצע שנה עם תחילת עבודתו אצל המעסיק. בטופס זה שנועד לקבוע את שיעור המס שישלם העובד, יופיעו פרטיו האישיים, מצבו המשפחתי, פרטי בת הזוג והילדים, ושיעור המשרה כולל משרות והכנסות אחרות. הטופס מאפשר לפקיד השומה לערוך תאום מס במקרה הצורך ולקבוע את ההקלות במס להן זכאי העובד.

י

ייעוץ תעסוקתי:

ראו בהרחבה . זהו ייעוץ שמיועד עבור מי שעדיין לא נכנס לשוק העבודה או למי שרוצה לשנות את מסלול התעסוקה שלו. במסגרת הייעוץ התעסוקתי מזהים את כישוריו ויכולתו של האדם ובוחרים עבורו מסלול תעסוקה שיאפשר לו לממש את כישוריו ויכולותיו. ייעוץ תעסוקתי מוצע גם למי שמרגיש "שחיקה" במקום עבודתו ומבקש "לחשב מסלול מחדש".

יְמֵי מַחֲלָה:

כאשר עובד אינו יכול לעבוד מפאת מחלה הוא זכאי לתשלום דמי מחלה בהתאם לקבוע בחוק. כך מגדיר החוק מחלה: "אי כושרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". הזכות לדמי מחלה משתנה בהתאם להסכמים קיבוציים או להסכם העבודה האישי שחתם העובד עם מעסיקו, אך אינה פחותה מהקבוע בחוק.

כ

כְּתַב וִתּוּר:

מעסיקים רבים מחתימים את העובד על כתב ויתור בסיום עבודתו. בכתב זה מאשר העובד כי קיבל את כל המגיע לו על פי החוק וההסכמים וכי אין ולא תהיינה לו כל תביעות נוספות. בתי המשפט בישראל אינם נוטים לקבל חתימות אלה כפשוטם ונוטים לקבל את הטענה כי העובד נאלץ לחתום על הויתור בשל חולשתו מול המעסיק המחזיק בכספו.

ל

לִשְׁכַּת הַתַּעֲסוּקָה:

גוף ממשלתי שמטרתו לחבר בין דורשי עבודה למעסיקים. בנוסף, לשכת התעסוקה היא זו שמעניקה למובטלים אישור על זכאותם לדמי אבטלה.

מ

מִכְתָּב הַמְלָצָה:

מעסיקים רבים נוהגים להעניק לעובד שסיים את עבודתו אצלם המלצה חיובית הכוללת את תיאור התפקידים אותם מילא העובד במהלך עבודתו ובעיקר את מידת שביעות רצונם מעבודתו. מכתב המלצה אינו חובה המוטלת על המעסיק, אך הוא עשוי לסייע לעובד בקבלה לתפקידים אחרים. מכתב זה אינו מהווה תחליף לאישור בכתב שעל המעסיק לספק לעובד שסיים את עבודתו, ובו פירוט מועד תחילת וסיום עבודתו אצלו.

מֻבְטָל:

לפי הגדרות הביטוח הלאומי, אדם שאינו מועסק אך מחפש עבודה באופן פעיל באמצעות שירות התעסוקה, הוא מובטל הזכאי לדמי אבטלה. ההגדרה היא: "אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו, ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה"…

מִקְדָּמָה:

תשלום מקדים על חשבון השכר שיגיע לעובד בהמשך… המקדמה נועדה לאפשר לעובד "לחוץ" בכסף להשתחרר מעט מהלחץ. בכל מקרה היא תקוזז כמובן מהמשכורת יחד עם תשלומי המס החלים עליה.

נ

נְסִיעוֹת:

 עובד זכאי לתשלום עבור הוצאות הנסיעה מביתו לעבודתו בהתאם לתעריף הנסיעה בתחבורה ציבורית לפי מספר הימים בהם הגיע לעבודתו או לפי מחירו של כרטיס "חודשי חופשי". מעסיקים רבים מוכנים לשלם מעבר לתקרה המקסימאלית, אך זו אינה חובה המוטלת עליהם מכוח החוק והתקנות. תשלום הנסיעות הוא חלק ממרכיבי השכר עליהם חל מס.

נֶטוֹ:

שכר נטו. דהיינו הסכום לתשלום בפועל לאחר הפרשת כל ניכויי החובה והרשות. את סכום הנטו נוהגים לרוב לשלם באמצעות העברה לחשבון הבנק של העובד, אך ניתן לשלמו גם בצ'ק ובמזומן.

נְקֻדַּת זִכּוּי:

הזכות לקבל זיכוי ממס הכנסה נקבעת לפי ניקוד. ערכה של נקודת זיכוי נכון לשנת הכספים 2015 עומד על 218 שקלים לחודש. כל תושב ישראל זכאי אוטומטית ל-2.25 נקודות זיכוי. אב לילדים מתחת לגיל שלוש זכאי לנקודות זיכוי נוספות. אישה זכאית לנקודות זיכוי נוספות וכן הלאה. המס ייגבה רק לאחר קיזוז הסכומים המזוכים בכפוף לנקודות.

ס

סַף הַמַּס:

הוא הרף ממנו תתחיל גביית המס. הסף נקבע לפי נקודות הזיכוי להן זכאי העובד. הסף משתנה בהתאם למצבו האישי של כל עובד ועובד. לאחר הסף יחלו מדרגות המס. דהיינו אחוז המס שייגבה על כל סכום בהתאם למדרוג שנקבע על ידי רשויות המס.

ע

עֲלוּת הַשָּׂכָר:

יש להבחין בין שלושה סכומים שונים הנוגעים לשכרו של העובד: סכום הנטו, סכום הברוטו ועלות המעסיק. עלות המעסיק היא ההוצאה הסופית והכוללת ששילם המעסיק עבור תשלום שכרו של העובד. העלות כוללת הן את שכר הנטו, הן את הפרשות החובה והרשות של העובד והמעביד המהוות יחד עם הנטו את שכר הברוטו והן את המיסים שהמעסיק עצמו נדרש לשלם עבור העסקתו של העובד. ברור שעלות השכר גבוהה מסכום הברוטו וכל-שכן מסכום הנטו.

פ

פֶּנְסְיָה:

היא תשלום שמשולם לעובד או לשאריו לאחר פרישתו מהעבודה. תשלום זה נקבע בהתאם לזכויות אותן צבר העובד לאורך כל שנות עבודתו. כיום מחויב כל עובד להפריש לפנסיה מכוחה של תקנה ממשלתית. דהיינו משכר הברוטו של כל עובד מנכים סכום מסוים שנועד להוות חיסכון לפנסיה. כנגד סכום זה מפריש גם המעסיק חלק מסך כל ההפרשה לפנסיה. הכספים מועברים לקרן פנסיה המנהלת אותם במטרה לייצר תשואה שתאפשר תשלום קצבת פנסיה לעובד בהגיעו לגיל הפרישה.

פִּטּוּרִים:

הם למעשה אחת הדרכים לסיום יחסי העבודה בין העובד והמעסיק. הם נכנסים לתוקף אחרי תקופת ההודעה המוקדמת. למרות שזכותו של המעסיק לפטר את עובדיו. לא בכל מקרה ניתן לעשות זאת. כך למשל, לא ניתן לפטר אישה בהריון או עובד הנמצא בשירות מילואים פעיל. ואת הפיטורים ניתן לעשות רק לאחר שימוע.

פִּצּוּיִים:

ברוב המקרים מתייחס מושג זה לפיצויי פיטורים להם זכאי עובד שפוטר או התפטר בדין מפוטר. עובד זה זכאי לפיצויי פיטורים. תשלום פיצויי הפיטורים הוא משכורת אחת עבור כל שנת עבודה אצל המעסיק המפטר. לעיתים מאבד המפוטר את זכותו לפיצויים. זאת במקרה של הפרת משמעת חמורה או אישום פלילי. ישנם מעסיקים שמשלמים פיצויי פיטורים מוגדלים אם מכוח הסכם העבודה ואם בשל רצונם הטוב.

צ

צַוָּארוֹן כָּחֹל/לָבָן:

לפני שנים, קצת לאחר שהחלה המהפכה התעשייתית, ניתנו כינויים לעובדים בשוק העבודה. לפועלי הייצור ניתן הכינוי עובדי צווארון כחול, שכן אלה לבשו סרבלי עבודה בגוון כחול. לעובדי המשרדים ניתן הכינוי עובדי צווארון לבן, שכן אלה לבשו חולצות לבנות ומעומלנות…

ק

קוֹרוֹת חַיִּים:

קורות חיים הוא מסמך שמשמש את מחפש העבודה כ"כרטיס ביקור" בשוק העבודה. במסמך יפרט מחפש העבודה את כישוריו, את השכלתו, ואת ניסיונו התעסוקתי במטרה לשכנע את המעסיק כי הוא מתאים למשרה המבוקשת. כדאי מאוד "ללמוד" כיצד לכתוב קורות חיים (לצרף לינק לעמוד המתאים באתר).

ר

רֶכֶב צָמוּד:

זו היא הטבת שכר לכל דבר. זהו רכב שהמעסיק מעמיד לרשות העובד לשימושו האישי ולצורך העבודה. המעסיק הוא זה שמשלם את אחזקתו של הרכב ולמרות שהוא משרת את העובד לצורך העבודה, הוא מוגדר כהטבה לצורכי מס שכן הוא "צמוד" לעובד ומשרת אותו גם מעבר לשעות העבודה. שווי ההטבה מגולם במשכורת ומחויב במס.

ש

שַׁי לֶחָג:

מרבית המעסיקים נוהגים לתת לעובדיהם מתנה לחג לקראת חג הפסח וחגי תשרי. למרות שהדבר אינו כתוב ברוב הסכמי העבודה ואינו מעוגן בחוק, מעסיק שנהג לתת לעובדיו שי אינו רשאי להפסיק זאת. הפסקת הענקת השי עלולה להיחשב כהרעת תנאים. שוויו של השי מגולם לצורך המס והוא מחויב במס החל על כלל הכנסתו של העובד.

שִׁמּוּעַ:

מעסיק המעוניין לפטר עובד חייב לערוך לו שימוע טרם הפיטורים. שימוע היא שיחה הנערכת בין המעסיק לעובד ובה יציג המעסיק את הסיבות שהביאו לפיטורי העובד וישמע בתום לב ובנפש חפצה את דבריו של העובד. אי קיומו של שימוע עלול לפגום בחוקיותם של הפיטורים ולחייב את המעסיק בהמשך העסקת העובד למורת רוחו.

שָׁעוֹן נוֹכָחוֹת:

כיום קיימת חובת דיווח של כל עובד ועובד על מספר השעות אותן עבד. שעון הנוכחות משמש לרישום שעת הכניסה והיציאה של כל עובד והוא מופעל באמצעות העברת כרטיס מגנטי או הצגת טביעת אצבע. ישנם שעוני נוכחות דיגיטליים הפועלים באמצעות המכשיר הסלולארי.

שָׂכָר וּמוֹעֵד הַתַּשְׁלוּם:

בחוק הגנת השכר נקבע מתי על המעסיק לשלם לעובד את שכרו. הזמן לתשלום שכר עבור עבודה חודשית הוא היום האחרון בחודש בגינו משולם השכר. הזמן לתשלום שכר עבור עבודה לפי שעות, ימים, שבועות או הספק הוא בתום מחצית החודש. בשני המקרים אפשר לדחות את התשלום בתשעה ימים. ומכאן המועד לתשלום שכר חודשי הוא התשיעי לחודש העוקב. אחריו, ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר.

שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת:

עבודה מעל היקף המשרה שנקבע בין המעסיק והעובד היא עבודה בשעות נוספות והיא מוגבלת במספר שעות. הזכות לתשלום מוגדל עבור שעות עבודה נוספות נקבעת בהתאם להגדרת יום העבודה במקום העבודה.

ת

תְּלוּשׁ מַשְׂכֹּרֶת:

תלוש המשכורת הוא דיווח מפורט שעל המעסיק למסור לעובד ביום תשלום שכרו. בתלוש מפורטים כל התשלומים, המיסים והניכויים מהם מורכב השכר. בתלוש יופיעו סכומי הברוטו והנטו ששילם והפריש המעביד לעובד עבור חודש העבודה הקודם.

תֵּאוּם מַס:

בשל העובדה שמס ההכנסה אינו חל על כל העובדים בשיעור שווה והוא משתנה בהתאם למצבו האישי של כל עובד ובהתאם להכנסותיו, נדרש תיאום מס כאשר אדם עובד בשני מקומות או יותר. פקיד השומה יקבע כמה מס ייגבה מהעובד בכל מקום עבודה בהתאם לפרמטרים שנקבעו בחוק ובתקנות.

כל הזכויות שמורות ל״קרן קמח״
Powered by: mosesnet